שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רה
ענין רה:
מוסתגאניס. מי שיש עליו כתובת אשה ומשכן חצירו ואחר שנשא האשה חדש שטר המשכונה והשאיר השטר הראשון בידו הדין נותן אם כך הי' מעשה שלא הפסיד בעל המשכונה את דינו בקדימת זמן שלא השאי' השטר הראשון בידו אלא לקדימת זמן ועדיין לא נמחל ואם אינו כן אלא שכתובת האשה היא קודמת למשכונה היא גובה כתובתה קוד' לבעל המשכונה שאין דיננו כדין אומה זאת שאין להם דין קדימת זמן בחובו' והמאוחר והקודם גובין כאחת וכן דנין שהמשכונה המאוחרת קודמת לחוב קדום ובדיננו כל הקודם בזמן גובה תחל' בין כתובה בין בעל חוב בין משכונה ומה שטוען בעל המשכו' על האשה למה שתקה ולא ערערה אינה טענה שאפי' ערבה לבעלה במשכונה לא אבדה זכותה שיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי כדאי' בפ' מי שהי' נשוי (צ"ה ע"א) ואינה מאבדת זכותה לעולם עד שתסלק זכות' מבעל המשכונה ותאמר לו דין ודברים אין לי עליך ותקבל עליה אחריו' המשכונה בקנין. וכמו שהאשה היא קודמת בכתובה לבעל המשכונה כן היא קודמת להקדש שהקדיש אחר שנשאה דאע"ג דקי"ל (גיטין מ' ע"ב) דהקדש מפקיע מידי שעבוד לא בכל הקדש אמרו אלא בהקדש שהוא קדוש קדושת הגוף שאין לו פדיון אבל בהקדש שיש לו פדיון אינו מפקיע מידי שעבוד וכן אמרו בפ' שום היתומים (כ"ג ע"ב) המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה וב"ח אין האשה יכולה לגבות כתובתה ולא ב"ח את חובו אלא הפודה פודה ע"מ ליתן לאשה את כתובתה ולבע"ח את חובו ומוסיף עוד דינר שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון על כן הדין נותן שימכרו ההקדש ויפרעו האשה כתובתה ואם לא יספיק לכתובה יתנו דינר להקדש ומה שישאר תטול האשה בפרעון כתובתה: