שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קכז
ענין קכז:
השמינית שטר עדות שעשו עדי הגט אם הוא כשר או פסול אין זה תלוי בשנים שדנו אם דיניהם דין אם לא שלא בשביל היתרם היא נשאת שלא כתבו והתרנוה לינשא (ולא) [אלא] כתבו מעשה שהי' וב"ד יתירוה על פי עדותן ואפי' לא היו עדי הגט הם נאמנין להתירה כשיעידו (דאינו) [דאיהי] פלונית שנתגרשה.
והכי מוכח בפרק התקבל (ס"ד ע"א) דכי (אמרו) [אמרה] נתנו (לו) [לי] ואבד ממנו אמרינן הוי דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות מב'.
הא אם העידו שנים בגרושתה נאמנים ודומה למה שאמרו בפ"ק דמכות (ז' ע"א) ובפ' נגמר הדין (מ"ה ע"ב) בפנינו נגמר דינו של פלוני דמקטלי' ליה בסהדותיהו אע"פ שלא העידו במעשה העבירה והכא נמי אלו באו שני עדים ואמרו בפנינו נתגרשה מנסבי' לה בין שיהיו עדי הגט בין שיהיו עדים אחרים.
וכן כת' הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מהלכו' גרושין והכי מוכח בפ"ב דכתובות (כ"ב ע"ב) דדוקא היכא דאמרי עכשו נתגרשה אמרי' לה אחוי גיטך אבל אמרי נתגרשה לא אמרינן לה אחוי גיטך.
ובפרק קמא דגטין (ה' ע"א) ובפרק ב' (ט"ז ע"ב) אמרינן אלו אמרו בפנינו גרשה מי לא מהימני.
והוא הדין אם כתבו כן בשטר דעדים החתומים על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בב"ד וכן כתב הרי"ף ז"ל בפ' ארבעה אחין.
אחיך שמעון בה"ר צמח זלה"ה: