שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/מה
ענין מה:
ועל הבשר שנתבשל כמאכל בן דרוסאי והוליכו לפורני עכו"ם ויש בו סימן או טביעו' עין וגם הפורני ברשות הרבים מקום עוברים ושבים רובם ישראל והיה בערב שבת שהפורני יש בה ישראלים.
איני יודע מה יש לחוש בזה לא לחלוף ולא לתערוב' עכו"ם ולא לבשולי עכו"ם.
לחלוף אין לחוש שהרי יש לו טביעות עין וסימן וכל אחד מהם מספיק כדאי' בפ' גיד הנשה (צ"ה ע"ב) וגם כשהוא במקום הישראלים עוברים שם אף בלא זה מותר כדאי' בפ' בתרא דע"ז (ע' ע"א) ולתערובת אין לחוש כיון שאין הנאה לעכו"ם בזה.
וכבר כתבו זה המפרשים ז"ל והביאו ראיה לזה מדאמרי' בפ' אין מעמידין (ל"ד ע"ב) אמאי ניחוש לה קסטא דמוריסא בלומא קסטא דחמרא בארבע לומי.
וגם יש בזה טעם אחר לפי שהי' מקום שהרבים מצויין שם.
ולבשולי עכו"ם אין לחוש כיון שנתבשל כמאכל בן דרוסאי (שם ל"ח ע"א) וא"כ מה חשש יש בזה ואם להתרחק מן הכיעור אסרתו לקדש עצמך במותר לך.
יפה עשית שכן דרכן של ת"ח שמחמירין לעצמן ומקילין לאחרים כדאי' בי"ט והעושה הפך נקרא רשע ערום כדאי' בסוט' (כ"א ע"ב):