שו"ת רדב"ז/תתקצב
שאלת ממני על אשה שנתנה קרקע מנכסיה לבתה מהיום ולאחר מיתה וקודם לכן מכרה קרקע הנ"ל לבן בתה הנ"ל בערכאותיהם וכתוב בשטר לפי שכתוב בשטר העכו"ם שמכרה לו עתה הודה שאין הדבר אלא מתנה מהיום ולאחר מיתה ושטר המתנה לא יצאתה מתחת ידה ולא הגיע ליד מקבל המתנה ומת מקבל המתנה בחיי הזקנה ויש לו אח ותובע את הזקנה לקיים מתנתה והיא אומרת שלא נתנה לאחיו אלא מפני שהוא בן בתה והיא גדלה אותו כבן אבל אחיו זה הוא מאשה אחרת ולעולם אומדין דעת הנותן שאם היתה יודעת שתמות בחייה לא היתה נותן לו דבר:
תשובה אם המתנה היא מתנה במקצת ויש בה קנין זכה אחיו של מקבל מתנה ונכנס במקום אחיו ליורש זכותו ואע"פ שלא הגיע שטר המתנה לידו. ואע"ג דכתב הרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות זכייה ומתנה עלה דמתני' דמי שמת ונמצאת דייתיקי פירוש שטר מתנה קשירה על ירכו אע"פ שהוא בעדים וקנו מידו כדי ליפות כח אלו שנתן להם הרי זו אינה כלום שאני אומר כתבם ונמלך ע"כ. כתבו המפרשים ז"ל דדוקא בכותב כל נכסיו הא במקצתם ודאי זכה בהם כיון שיש בה קנין ואע"ג דלא מטא שטרא לידיה. וכן כתב הר"ם ז"ל ודייתיקי זה אינה הקנאה מחיים בקנין כדי שנאמר שעבד נפשיה משעת קנין עכ"ל. אלמא דבמתנות בריא בקנין לא בעינן מטא שטרא לידיה וכן העלה בעל מגיד משנה וכ"ש בנ"ד דאית בה תרתי לטיבותא חדא דאית בה קנין. ותו דמתנת בריא היא הילכך לכ"ע קנה אע"ג דלא מטא שטרא לידיה. והרי הרמב"ן והרשב"א ורש"י ור"י ן' מיגא"ש ורוב האחרונים ז"ל הסכימו דבשטר אקנייתא משעת קנין זכה. וכל מה שכתבתי הוא בשטר מתנה בעלמא אבל בנ"ד כ"ע מודו שהרי השטר הזה לתועלתם נכתב ולא היה ראוי ליתנו למקבל מתנה שגדולה מזו יש לו שהיה מוחזק מכח שטר המכירה שמכרה לו בערכאותיהם ונמצא היא מוציאה מידו וא"כ שטר מתנה זו לא היה ראוי שיהיה ביד מקבל המתנה דקים ליה בדרבה מינה ולא דמי לשאר מתנות שצריך שיגיעו ליד המקבל המתנה הילכך לכ"ע זכו יורשיו במתנה זו:
ולענין אומדן דעתא של הנותן לא אמרינן הכי אלא בנותן כל נכסיו אבל במתנה במקצת לא אמרינן הכי וברור הוא. ותו דליכא אומדן דעתא הכא אדרבה לא כתבה שטר מתנה זו אלא כדי לבטל שטר המכר שמכרה לו ולתועלת הנכתב כדי שלא יזכה בגוף הקרקע מהשתא כעין פשרה שתאכל היא פירות בחייה ויזכה הוא בקרקע לאחר מיתתה הילכך אין אני רואה בזה אומדן דעתא וזכה אחיו מכחו דתנן הכותב נכסיו לבנו לאחר. מותו וכו' ועמד האב ומכר מכורין עד שימות האב וכשימות הבן מוציא מיד הלקוחות וכתבו המפרשים ואפילו מת הבן קודם האב יורשי הבן מוציאיו מיד הלקוחות לכשימות האב וכ"כ רש"י ז"ל ופשוט הוא וכ"כ בעל מ"מ. והוי יודע שאם יש זמן בשטר אע"פ שאין כתוב בשטר מהיום הוי כאלו כתוב וכן כתבו ז"ל. ומיהו מודה אני שאם יש עדים דהמכירה היתה באונס אין לך מודעא גדולה מזו למתנה זו והמתנה בטלה ואע"פ שלא מסרה מודעא על המתנה ואם מסרה מודעא על המתנה ואין עדים על המכירה אם היא באונס או לא. נחזי אנן אם שטר המכירה העשוי בערכאותיהם עשוי בתנאים שאמרו רז"ל על השטרות העולים בערכאותיהם הרי המכירה מכירה ואין מסירות מודעא על המתנה כלום שהרי לא נתנה לו אלא לבטל השטר הראשון ולתועלתה היה זה ולא כל כמינה. ואם אין שטר המכירה עשוי כהוגן אינו כלום והמודעא שמסרה על המתנה הויא מודעא אע"פ שאין שם שום אונס שהמודעא מבטלת המתנה בלי אונס וכן כתבו ז"ל. והנראה לע"ד כתבתי: