שו"ת רדב"ז/תתלו
שאלת ממנו על מה שכתב הריא"ף ז"ל שתי ברייתות דסתרו אהדדי בפרק י"ט כתב דתני ר' חייא מדפתי ועניתם את נפשותיכם בט' לחדש וכי בט' מתענין והלא ביוד מתענין אלא לומר כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי וביומא כתב ת"ר ועניתם את נפשותיכם בט' לחדש יכול בט' ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בט' הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום שכן מוסיפין מחול על הקדש וכו' והני תרתי ודאי פליגאן אהדדי:
תשובה אע"ג דפליגאן שפיר כתיב להו לתרוייהו דהא קי"ל כי הך דמייתי ביומא דתוספת יה"כ מן התורה ואלו מצוה מן התורה לאכול ולשתות ביום התשיעי לא אשכחנא מאן דאמר הכי אלא מדרבנן בעלמא הוה ולאסמכתא בעלמא מייתי לה בפ' יום טוב דמר בריה דרבינא הוה יתיב כוליה שתא בתעניתא לבד מיומא דעצרתא ופוריא ומעלי יומי דכפורי דתני ר' חייא מדפתי ועניתם את נפשותיכם וכו' וכי היכי דהאי תנא ס"ל דמצוה מן התורה לאכול ולשתות ביום התשיעי לדידן אע"ג דהוי מדרבנן אסמכינן לה האי קרא ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דתנאי לא פליגי האי תנא דריש לקרא מדינא וילפינן מיניה דתוספות יוה"כ מדאוריי' ומר מסמיך מצוה דרבנן לאכול לשתות בתשיעי אהאי קרא אבל מודה הוא דעיקר קרא לתוספת יוה"כ ואתא ובין כך ובין כך אין תפיסה על הרב י"ל בזה כלל ודוק ותשכח: