שו"ת רדב"ז/תשפז
שאלת ממני אודיעך מאיזה כח היה יכול עזרא לקנוס את הלויים שלא יתנו להם מעשר אשר זכתה להם תורה ואם מפני שלא עלו עמו מבבל דכתיב ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי אינהו דעבוד איסורא דלא אסיקו נקנסינהו בנייהו דאתי בתרייהו אמאי קנסינהו והרי באיסור תורה כגון גזל ורבית אמרינן אביו דעבד איסורא קנסוה בנו דלא עבד איסורא לא קנסו:
תשובה מפני קושיא זו כתב הרמב"ם ז"ל פ"ק דמעשר ועזרא קנס את הלויים בזמנו שלא יתנו להם מעשר ראשון אלא ינתן לכהנים לפי שלא עלו עמו לירושלים משמע דוקא לזמנו קנס אבל לדורות הבאים לא קנס. והכי נמי משמע מדיהיב ר"ג מעשר לר' יהושע שהיה לוי אלא דאכתי קשה דנהי דגזר על אותם שלא עלו עמו מדעתם אבל על אותם שעלו עם זרובבל או על אותם שעלו משאר ארצות למה קנס אותם אפילו בזמנו. גם לדעת שאר המפרשים שקנס גם את הדורות הבאים אחריהם מאי איכא למימר. ויש לתרץ דעזרא לא קנס את העניים אלא את העשירים כי מפני העושר לא רצו לעלות עמו ונמצאו מבזין את מתנות לוייה ולפיכך קנס את כל העשירים דכיון דטובת הנאת המתנות לבעלים קנס בשב ואל תתן לעשירים אלא לעניים דאיכא תרתי מתנות לויה וצדקה לעניים ובלאו הכי היה ראוי לקנוס לפי שכל הבעלי בתים היו נותנים מתנות למכריהם אע"פ שהם עשירים ונמצאו עניי הלוים מתים ברעב כי אין להם חלק ונחלה אלא עלה מצא לפי שלא עלו עמו שראה כי מפני עושרם בעטו בעבודת בית המקדש ולא רצו לעלות. עוד י"ל כי על פי הדיבר קנס לתת את המעשר ללויים לא עקר את המצוה לגמרי אלא קנס אותם לזמן ידוע והוא יתברך יודע הסבה אשר בשבילה קנס אותם. וקרוב הוא שתהיה הסבה מה שכתבנו למעלה או זולתה אבל לא תפול שאלה. וכ"ש לדעת ר' עקיבא דקנסא הוה שיתנו את המעשר גם לכהנים דאתי שפיר טפי: