שו"ת רדב"ז/תשסו
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שהניח פקדון ביד שמעון ושמעון הניח הפקדון ביד לוי וכשבא אצל ראובן נתרצה ראובן שיהיה הפקדון ביד לוי וקבל עליו ראובן הנזכר אחריות הפקדון זולת אם יכפור לוי או יברח או שלא ירצה לתת הפקדון ליד ראובן או ליד שלוחו ומתו ראובן ושמעון ויורשי ראובן תובעין מיורשי שמעון לפי שלוי לא רצה ליתן הפקדון:
תשובה לא ביארת מה היתה טענת לוי שאם טען נגנב או נאבד או נאנס יורשי שמעון פטורים שהרי לא קבל עליו אחריות זולת אם יכפור או יברח או לא ירצה ליתן והרי לא כפר ולא ברח ורוצה ליתן אלא שנאבד הפקדון וליכא למימר שכל זה בכלל אחריות שמעון חדא דיד בעל השטר על התחתונה ותו דא"כ מהו האחריות שקבל עליו ראובן בעל הפקדון. ותו כיון שנתרצה שיהיה הפקדון ביד לוי הרי הוא במקומו וכי היכי דהוה פטור בטענת נגנב או אבד מתחלה כן הוא פטור דהא לא מצי למימר לא ניחא לי שיהיה פקדוני ביד אחר וזה ברור. ואם לוי טוען שלא נתן לי פקדון או שמודה ואינו רוצה ליתן כגון שהוא אלם או שאין לו או שפשט בפקדון ואינו רוצה לשלם את יורשי שמעון חייבים לפרוע וליכא למימר אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא חדא דלא אמרינן כל דאי אסמכתא היא אלא במי שבא לחייב עצמו במה שלא היה חייב אבל במי שמקבל על עצמו דבר שהוא חייב בו מדינא לא אמרינן אסמכתא והכא בנ"ד כיון שהיה הפקדון ביד שמעון לא היה לו להפקידו ביד לוי אלא ברשות בעל הפקדון וכ"ת שהיה רוצה ללכת מהמדינה אשר היה בה הפקדון היה לו לעשות ב"ד ולהניחו בידם וכיון שכן בדין נתחייב שאם יכפור לוי או יברח [או] לא ירצה ליתן שיהיה הוא חייב וליכא אסמכתא. ותו דכתב בשטר וקנינו ממנו בב"ד חשוב דלא כאסמכתא וכו' ותו דכתב ביה מעכשיו וכל שטר שיש בו קנין במעכשיו אין בו אסמכתא וכן אנו דנין תמיד. ולענין אם קבל הנפקד עליו אחריות אינו חייב אלא בגניבה ואבדה ולא באונסין עד שיפרש כדאמרינן מתנה שומר חנם להיות כשואל עד שיפרש שהוא כשואל ואפי' קבל עליו להיות כשואל פטור מאונסין גדולים כדאיתא בגמרא וכ"ש אם מתה מחמת מלאכה דלאו לאוקומה בכילתא כיילא וברור הוא: