שו"ת רדב"ז/תשנא
שאלת עלה דהא דגרסינן בתלמודא דבני מערבא בפרק מציאת האשה הורה ר' פינחס כהן דשבק אתתיה ולא ממרק לה פורנא שהוא יעלה לה מזונות עד שהוא ממרקה וקשיא לך דאגר נטר הוא:
תשובה אין זה אגר נטר שהרי לא הלותה האשה לבעל כלום שהרי מנה מאתים ותוספת מתנה נינהו דיהיב לה מדיליה וכן הנכסים שהכניסה לו הרי הן כשלו שהרי אם מתה הוא יורשה ולא בתורת הלואה הכניסה אותם למה הדבר דומה לאדם שאמר לחברו אתן לך מנה לזמן פלוני והגיע זמן ולא נתן ואמר הא לך פרוטה והרחיב לי הזמן וכי נאמר שיש בזה רבית והלא לאו מידי הלוהו ומיהו אם זקפן עליו במלוה יש לחוש מדרבנן וכן לענין כתובת אשה אם זקפן עליו במלוה יש לחוש שלא יעלה מזונות. א"נ בתורת קנס אמרו שיעלה לה מזונות עד שישלים לה כתובתה וכיוצא בזה נמצא במרדכי במי שהלוה לחברו והתנה עמו שאם לא תתן לי עד זמן פלוני משם ואילך תתן לי כך וכך בתורת קנס ועשו על זה מעשה וכתב הרשב"א שאע"פ שזה מותר מן הדין מ"מ אסור משום הערמת רבית ובנ"ד לא שייך הערמת רבית ואפי' הרשב"א מודה. ומ"מ ראיתי מי שכתב שהתלמיד שלנו חולק על הירושלמי דאמרינן מגורשת ואינה מגורשת מעלה מזונות וסתם מגורשת ואינא מגורשת עדיין לא נפרעה כתובתה ואותה היא שאמרו מעלה לה מזונות הא מגורשת דכוותה לא ומשמע מהכא שאפי' לא נפרעה מכתובתה כלום אינו מעלה לה מזונות וכ"ש היכא דנפרעה מקצת ולא נגמר הפרעון ואני סובר שאם לא נאמר היה ראוי לעשות תקנה שלא יגרש אדם את אשתו ויעכב את כתובתה אצלו והיא תשאל על הפתחים וכ"ת תקבול עליו בב"ד אין דרך בנות ישראל הצנועות להתבזות בב"ד ותו דילמא גברא אלמא הוא ואומר לה לך ושוב ומחר אתן ובין כך תמות ברעב וכיון שנקבע בתלמוד ירושלמי והורו כך הלכה היא וכ"ש שאין אנו רואין בזה מחלוקת דמאן לימא לן דההיא דמגורשת ואינה מגורשת אכתי מגידא ביה שאינה יכולה להנשא לאחר ולפיכך מעלה לה מזונות ואיירי שנתפרעה כל כתובתה ולא שוינן פלוגתא בין תרי תלמודי בכדי בדבר שהסברא מסכמת כנ"ל: