שו"ת רדב"ז/תשמו
שאלת על אשה שזנתה תחת בעלה אם מותרת לשמשו כשפחה או לא:
תשובה נמצא בתוספת בריש זבחים גבי אשה לא לגירושין קיימא דאפי' זינתה אם ירצה הבעל לא יגרש רק שלא תשמשנו [ע"כ] וטעמו של דבר דליכא למיחש שמא יבא עליה דכיון דאיסור תורה הוא ותו כיון דזינתה תחתיו שונא אותה ומאוסה בעיניו (ע"כ). ואין אני רואה לסמוך על הוראה זו כיון שהיא מכרת ברמיזותיו וקירצותיו ורגילה אצלו תשתדלנו לדבר עביר' כיון שזינתה עם בעלה ויצר לב האדם רע מנעוריו ולא יוכל לעמוד בעצתו ומי הוא זה שידור עם נחש בכפיפה ולא תסתנו ואפי' ע"י עדים אני חוכך להחמיר שאין אפטרופוס לעריות דכל היכא דאמרינן תצא או יוציא בגט משמע ולדעת מקצת אין מחייבין לתת גט אבל מודים הם דמפרישין אותה ממנו אבל שתעמוד עמו ותדור בביתו והוא נכנס ויוצא אין ראוי להתיר והוי יודע שאפי' לדעת התוספות לא התירו שיתיחד עמה דלא גרע משאר נשים שאסורות עליו שאינו מתיחד עמהם וכבר הוכחתי בראיות דכל היכא דאמרינן תצא בגט משמע ולא סגי בהפרשה והכא בנ"ד תצא אמרינן ובגט משמע ואפילו את"ל דלא הוי בגט מ"מ הפרשה בעי. וכן כתבו התוספות בפרק החולץ דגרסינן התם בזמן שהולד של קיימא יוציא וכו' תנא משום ר' אליעזר אמרו יוציא בגט ומייתי עלה הא דתניא לא ישא אדם מעוברת חברו וכו' וחכמים אומרים יוציא ולכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס וכו' אמר רבא ולדברי חכמים יוציא בגט אמר מר זוטרא דייקא נמי דקתני יוציא ולא קתני יפריש שמע מינה וכתב הריא"ף וכן הלכתא ואפי' כהן והקשו בתוספות והא דתנן בסוטה גבי מעוברת חברו ומניקת חברו יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן ותירצו הפרשה משמע הכי ומשמע הכי אבל יוציא לא משמע אלא בגט א"נ התם שקנא לה ונסתרה לא חיישינן שיבא עליה כיון דאסירא ליה מדאורייתא הרי לך לפי תירוץ ראשון דיוציא בגט משמע ואפי' לפי התירוץ השני מ"מ הפרשה בעי וקרוב אצלי שמה שכתבו בריש זבחים על ידי הפרשה נמי היא וזהו שכתבו רק שלא תשמשנו:
וגדולה מזו כתב הרשב"א דאם לא (תרצה לצאת) [ירצה להוציאה] בגט משמתינן ליה עד שיוציא בגט. וגם על התירוץ השני של התוספות חולק מהר"ם ז"ל שכתב בהא ודאי פליגנא עלך דאיכא למימר דוקא בההיא דסוטה שהיא שונאתו והוא שונאה מחמת שקנא לה ונסתרה תחתיו הילכך ליכא למיחש אבל בעלמא דלא סגי ליה אפילו באיסור כרת שהוא חמור יבא עליה ע"כ. וכ"ש בנ"ד שהיא אינה שונאתו שהרי לא קנא לה דודאי חיישינן שמא תשתדלנו ויבא עליה. כללא דמילתא דעתי הוא דאע"ג דאיכא תרתי שהוא אסור תורה ותו דמאיסה ליה תצא בגט ואם לא רצה משמתינן ליה עד שיוציא דעצת זמה יש ביניהם: