שו"ת רדב"ז/תשלה
שאלת עלה דהא דאמרינן סוף פרק יש נוחלין שלח רבין באגרתיה מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנתו נזונת מנכסיו נישאת הבת אלמנתו נזונת מנכסיו מתה הבת אמר רב יהודה ע"י היה מעשה ואמרו אלמנתו נזונות מנכסיו וקשיא לך רישא דמילתיה מאי קמ"ל והלא מתנאי כתובה הוא וכי עד ששלח רבין לא הוה ידעינן ותו כיון דשמענו מאמצעיתא דבעל כלוקח הוא להאי מילתא פשיטא דאם מתה הבת וירשה הבעל דאלמנתו נזונת מנכסיו. ותו תלתא זימני נזונת מנכסיו למה לי:
תשובה לדעת הפוסקים דאין היורשין יכולין לסלק האלמנה מן המזונות ע"י פריעת כתובה כאנשי הגליל הוא גופא אתא לאשמעינן לאפוקי מאנשי יהודה ונזונת מנכסיו בעל כרחה של בת והא דנקט בת לאשמעינן הנך תרתי ואשמעינן מציעתא דאע"ג דבעל בנכסי אשתו הוי לוקח ואין מוציאין למזונות האשה מנכסים משועבדים להאי מילתא לא שוויה כלוקח משום תקנת האלמנה ולא הוי טעמא כי טעמא דרישא ומשום הכי פליג לה מרישא. וסיפא אשמעינן דאע"ג דאלמוה לשעבודא דבעל ומוציא מיד הלקוחות אע"ג דאיכא פסידא דלקוחות חשו רבנן לתקנתא דאלמנה טפי מתקנת הלקוחות ונזונת מנכסי אבי הבת ומשום דהאי בבא הויא על ידי מעשה פלוג לה באנפי נפשה דאי משום רבותא דאית בה הוה מצי למימר ואפי' מתה הבת. ולדעת רבוותא הפוסקים כאנשי יהודה שאם רצו היורשים לסלקה ולפרוע לה כתובתה הרשות בידם אתא רבין לאשמעינן שאין לבת מזונות בנכסים מועטים במקום האלמנה וזהו שאמר אלמנתו נזונת מהם ולא הבת בין עד שלא נשאת בין שנשאת ומתה. וחידוש הבבות האחרונות כדפרישנא לעיל וכן כתב הר"ז הלוי ז"ל לדחות דאין מכאן ראיה לפסוק כאנשי הגליל ז"ל ומהאי דשלח רבין באגרתיה לא שמעינן מינה לא כרב ולא כשמואל שלא אמרו אלמנתו נזונת מנכסיו אלא להפקיע מזונת הבת בחייה ולהפקיע ירושת הבעל כשמתה הבת לפי שאין מזונות לבת במקום האלמנה בנכסים מועטים עכ"ל. ולענין הפסק הריא"ף והרמב"ם וקצת הגאונים ורבוותא טובא פסקו כאנשי הגליל וכן נהגו והאלמנה נזונת מהנכסים על כרחם של היורשים עד שתתבע כתובתה ונ"ל הכרח לדברי הריא"ף והרמב"ם ז"ל דאי אתא רבין לאשמעינן דאלמנתו נזונת בנכסים מועטים ולא הבת היה לו לפרש הכי בהדיא אלא מדשלח סתם משמע דלאפוקי מאנשי יהודה שלח הכי דהוי נמי פלוגתא דרב ושמואל והרמב"ן ז"ל העמיד דברי הריא"ף בדרך אחרת ועיין בפירושי הר"ן ז"ל בכתובות סוף פרק נערה. עוד יש ראיה דלקמן בפרק מי שמת הוה ליה לתלמודא לקבוע הך דשלח רבין גבי הא דעשו אלמנה אצל הבת כבת אצל האחים בנכסים מועטין מה בת אצל אחין הבת נזונת והבנים ישאלו על הפתחים אף אלמנה אצל הבת אלמנה נזונת והבת תשאל על הפתחים ולא אשכחנא מאן דפליג עלה ומה הוה צריך רבין לשלוח דין זה באגרתיה ולא יפרש בנכסים מועטין ומכל הלין נ"ל דשפיר מייתי מינה ראיה לפסוק כאנשי הגליל: