שו"ת רדב"ז/תשלב
שאלת ממני אודיעך דעתי בכהן שקבר את מתו במצרים ע"מ לפנותו כדי להעלותו לירושלם אם מותר להטמא לו בזמן שמעלה אותו כי מדברי הרב ז"ל נראה כי משנסתם הגולל שוב אינו מטמא לו:
תשובה הרשב"א נשאל על זה והשיב שמותר ליטמא לו והביא ראיה מן הירושלמי והרי תשובתו סימן רצ"ב אלא שהתנה שיהיה שלם. ועדיין אתה צריך לדעת מהו שלם וקבורת מצרים נמצא המת שלם אפי' אחר כמה שנים כי החול מוצץ הלחות שבו ונשאר יבש כעץ והוא שלם. ומה שכתב הרב ז"ל עד שיסתם הגולל אם אין דעתו לפנותו ואם דעתו לפנותו עד שיסתם גולל שני והכי איתא בירושלמי הרי שמפנין אותו מקבר לקבר אית תניי תני משיסתם הגולל השני ומסיק בשנתנו דעתם לפנותו אבל לא נתנו דעתם לפנותו משיסתם הגולל הראשון ע"כ. וכבר ידעת דאיכא פלוגתא דרבוותא אי בעינן שיהא שלם או לא ודעת הריא"ף והראב"ד שמטמא לו אע"פ שאינו שלם ודעת הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א דבעינן שיהיה שלם וכבר האריך הרמב"ן ז"ל בספר תורת האדם ואיברא דאית לו למנקט לחומרא כיון שהיא פלוגתא בדאורייתא ומיהו מסתברא לי שאם נמצאו התכריכין שלמים והדבר ספק אם הוא שלם או מפורק האיברים תלינן להקל כיון שהדבר ספק במילתא דתליא בפלוגתא דרבוותא ומטמא לו ואם הדבר ידוע שנתפרקו איבריו אע"פ שכל איבריו מונחים בתוך הכיס או בתוך הארון אינו מטמא לו כדעת המחמירים דגרסינן בנזיר אמר רב חסדא אמר רב נקטעה ראשו של אביו אינו מטמא לו מאי טעמא דאמר קרא לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ע"כ. ומדקאמר נקטעה ראשו של אביו משמע אע"פ שהכל לפניו דאי לא תימא הכי הוה ליה למימר חסר ראשו של אביו אלא ודאי משמע אע"פ שכל איבריו של אביו לפניו כיון שהם מפורקים אין זה שלם ואינו מטמא לו: