שו"ת רדב"ז/תריח
שאלת עכו"ם שגלגל עסה ובא ישראל וקנאה ממנו וחוזר ומתקן את העסה וגומר מעשיה אם חייבת בחלה או לא:
תשובה דבר ברור הוא דגלגול העכו"ם בשלו פוטר מן החלה אבל בשל ישראל אין גלגול העכו"ם פוטר וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"ח הלכות בכורים וכן עכו"ם שנתן לישראל לעשות לו עסה ונתנה לו במתנה עד שלא גלגלה חייבת ואם נתנה לו אחר שגלגלה פטורה ותנן בפרק ג' דחלה אוכלין עראי מן העסה עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים גלגלה בחטים וטמטמה בשעורים האוכל ממנה חייב מיתה הא למדת שלא נקראת עסה עד שתתגלגל ותתערב יפה והיינו לשון גלגול ועד שתטמטם בשעורים לפי שעסת השעורים מתפרדת ואינה מתערבת יפה עד שתטמטם ביד הילכך בנ"ד אם היתה העסה מגולגלת יפה קודם שבאה ליד ישראל פטורה מן החלה ואם לאו חייבת ואם היתה עסה של שעורים וגלגלה העכו"ם וטמטמה הישראל חייבת ואע"ג דתנן התם כיון שהיא נותנת המים מגביה חלתה תקנת חכמים היא למהר להפריש חלה בטהרה שמא תטמא העסה אבל לעולם לא תקרא עסה עד שתתגלגל ואפילו אם היתה בתחלת בלילתה רכה והישראל רוצה לעשות אותה עבה עדיין היא פטורה הואיל וכבר נפטרה ביד עכו"ם ואם הוסיף בה קמח כשיעור חלה הרי העסה מעורבת מפטור וחיוב וכיצד יעשה כדתנן הנוטל שאור מעסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל כלומר חלק א' מכ"ד על כל העסה ואם היא חלה הנשרפת אין מדקדקין בשיעור אלא מפריש כפי הקמח שהוסיף: