שו"ת רדב"ז/תקעז
שאלת אם מותר למכור סחורה בפחות ממה שהיא שוה עתה ואפילו שקצב לו זמן כיון שיש לו כל סכום הסחורה אשר מכר:
תשובה דבר זה כבר נהגו בו היתר וסמכו להם כיון שאין הסחורה חסרה שום מלאכה יכול לפסוק אפי' שוה חמשה בארבעה וגדולה מזו התיר רש"י ז"ל אפילו חסר קצת תיקון והיכא דלא חסר מידי לכ"ע יכול לפסוק אפילו שוה ה' בד' דמתנה הוא דיהיב ליה. ולענין שקצב לו זמן ונראה כאגר נטר וכתב הריא"ף ז"ל לוין ופורעין סתם בין אם בא לפסוק על שער שבשוק בין אם בא לפסוק בשיש לו דוקא בסתם שלא קצב לו זמן אבל אם קצב לו זמן אסור וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל מ"מ רוב האחרונים חולקים הרשב"א והרא"ש והטור מכללם וסברי דאפילו קצב לו זמן מותר ואיפשר דעליהם סמכו ומ"מ מסתברא דאפילו הראשונים מודים בנ"ד כיון שהוא דרך מכר וממכר דהא דאמרו ז"ל עם בא לפסוק היינו שבא לפסוק במעות הלואה שיש לו אצלו וכיון דעקרו הלואה ובהלואה שייכא רבית דאורייתא החמירו עלה דאם קצב לו זמן מחזי כאגר נטר והכי דייק לישנא דלוין ופורעין סתם דעלה אמרוה ז"ל והבו דלא לוסיף עלה וכן דקדקתי מלשון הטור דלגבי לוין סאה בסאה כתב מחלוקת הפוסקים ולגבי פוסקים על הפירות כתב הדין סתם בלא מחלוקת וז"ל אבל דבר שהוא בידו ואינו חסר שום תיקון יכול לפסוק אפי' שוה ה' בד' ע"כ ואי איתא שיש חלוק בין אם קצב לו זמן או לא קצב לו זמן היה לו לכתוב המחלוקת אלא משמע דס"ל דדוקא לגבי הלואה פליגי כדכתיבנא וז"ל המרדכי פרק איזהו נשך ומיהו אם יש לו גדיש מזומן אפילו להדיוט מותר לפסוק עליו כשער הזול כשיצא ואפי' מוזיל מן השער שרי אי מקני ליה בחליפין למ"ד פירות נקנין בחליפין דכיון דיש לו אוזולי מוזיל גביה ולא הוי אגר נטר ע"כ ולא מחלק אם קצב לו זמן או לא קצב משמע דאין חלוק ואפילו אם תרצה שעדיין היא מחלוקת הרי יש להם רבים וגדולים לסמוך עליהם: