שו"ת רדב"ז/תקכב
שאלת ראובן הוציא שטר על שמעון בנאמנות ופיטור משבועה וטוען עליו תנאי היה בו כך וכך אם יועיל הפיטור לפטור אותו משבועה שלא היה תנאי בשטר ואת"ל אינו מועיל יכול לעכב הפרעון עד שישבע או דילמא פורע לו ואחר כך משביעו:
תשובה הדבר ברור שאין פיטור זה פוטר אותו אלא מטענת פרעתי וגובה חובו בלא שבועה אבל אם יש לו עליו טענות אחרות כגון תנאי היה או טענת רבית או שטר אמנה או כתבתי ללוות ולא לויתי וכיוצא בטענות אלו לא פטרו אבל לא נפקא מינה מידי כיון דפסקינן כדעת רבותיו של הרמב"ם ז"ל כאשר כתב בפי"ד וז"ל ורבותי הורו שלא ישבע המלוה אלא אם כן טען עליו הלוה שפרעו בלבד שהרי הודה בשטר ולפרעון עומד אבל כל אלו הטענות לאו כל הימינו לבטל שטר מקויים אלא ישלם ואח"כ יטעון על המלוה במה שירצה שאם יודה יחזיר ואם כפר ישבע היסת ולזה דעתי נוטה ע"כ. וכן הסכימו האחרונים ז"ל. הילכך בנ"ד נמי פורע לו שטרו ונתבטל הוא ונאמנותו ופיטורו מן השבועה וחוזר וטוען עליו תנאי היה כך וכך ולקחת ממני שלא כדין אם יודה יחזיר ואם כפר נשבע היסת. אבל קושטא הוא שלא פטר אותו אלא מטענת פרעון שאין פטור זה כמחילה ומיהו אם כתב לו שפטר אותו מכל תביעה וערעור שיש לו על שטר זה הרי זה פטור ואפי' יפרע לו אינו יכול לחזור ולטעון עליו רבית היה בו או אמנה וכיוצא בטענות שכבר פטרו: