שו"ת רדב"ז/תמז
שאלת ממני אודיעך דעתי במאי דאמרינן קרע הבא בתוך שתי שטות יתפור אם לא תפר אם נפסל הס"ת בכך או דילמא יתפור רשות הוא או למצוה מן המובחר אבל לעולם אין הס"ת נפסל בכך:
תשובה גרסינן בגמרא אמר רב זעירא אמר רב חננאל קרע הבא בתוך שני שיטי יתפור בתוך ג' לא יתפור. ומדלא קאמר קרע הבא בתוך ג' לא יתפור ותו לא שמעינן דמצוה מיהא לתפור מדקאמר בתוך שני שיטי יתפור ותפשוט מיהא חדא דאין לו להניח הס"ת קרוע. ומסתברא לי דאם לא תפרו שהוא פסול דאין זה הדר דבעינן זה אלי ואנוהו וליכא כיון שלא תפרו דהא טעמא דבתוך ג' לא יתפור מהאי טעמא הוא כיון דמפלגינן בין עפיצן ללא עפיצן. ותו דהאי מימרא דרב חננאל בקרע העובר בין האותיות היא דאי בין התיבות בעיא בגמרא ולא איפשיטא ולא איירי נמי בנחלקה האות דא"כ אין לה תיקון וכן כתב הרא"ש ז"ל וכיון שכן בשלמא ע"י תפירה מתחברת התיבה יפה ונקראת יחד אבל אם לא תפר חצי תיבה לחודה קאי וחצי תיבה לחודה קאי ומי מחברן: ובשלמא בין הדפין ובין השיטין ובין התיבות דבעי רב יהודה והקרע גדול שאלו היה בתוך הכתב היה יותר מג' שיטין מאי סגי בתפירה כיון שאינו נוגע בכתב או לא וסלקא בתיקו וצריך לתפור וכיון דבין התיבות קיל טפי איכא למימר דבתוך שני שיטין נמי יתפור למצוה מן המובחר אבל קרע הבא בתוך הכתב אם לא יתפור מעכב. ותו דפשטא דמימרא משמע דהקרע בא בתוך האות ממש ובהא הדבר ברור שאם לא תפר שהוא פסול שהרי נפסדה צורת האות אלא שחדש לנו הרא"ש שאין לה תקנה אפילו ע"י תפירה ומזה הפי' נשמע דלעולם אם לא תפר פסול. ותו דכתב הרמב"ם ז"ל וכל הקרעים אין תופרין אותן אלא בגידין שתופרין בהם היריעות זו לזו ע"כ. הרי שהשוה בין תפירת היריעות לתפירת הקרעים וכי היכי דתפירת היריעות מעכב תפירת הקרעים נמי מעכב:
וא"ת למה לא מנה הרב ז"ל בכלל הפסולים אם נקרע ולא תפרו. הא לא קשיא דהא לא מנה נמי תפירת היריעות אלא מנה שתפר היריעות בלא גידי טהורה פסול וממילא ידעינן שאם לא תפרו כלל שהוא פסול דאלת"ה דל תפירת גידי בהמה טמאה ויהיה כאלו אינו תפור כלל ודאי לרבותא קאמר שאפילו תפרן כיון שלא תפרן בגידי בהמה טהורה פסול. ומינה נמי לשאר קרעים שאם לא תפרן או שתפר אותם בגידי בהמה טמאה פסולין:
כללא דמלתא קרע הבא בתוך האותיות בתוך שני שיטין או בתוך ג' דעפיצן תופר ואם לא תפר פסול ובתוך האות עצמה אין לא תקנה בין הדפין בין השיטות ובין התיבות יתפור למצוה מן המובחר עיין בתשובות הר"י קולון ז"ל שורש קכ"ב. הנראה לע"ד כתבתי: