שו"ת רדב"ז/תא
שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי באשה יקרה שנתחייבה שבועה אם כופין אותה לישבע בב"ד או אם שולחין לה סופרי הקהל שתשבע בביתה:
תשובה גרסינן בירושלמי דסנהדרין עלה דהא דתנן כהן גדול לא דן ולא דנין אותו וימנה אנטלר כלומר שליח הגע עצמך אם יתחייב שבועה וכי אנטלר נשבע ומדלא פריך תו וימנה אנטלר ואם יתחייב שבועה ישלחו ב"ד וישביעו אותו בביתו משמע דלא משביעינן אלא בפני ב"ד ואין לך אשה יקרה יותר מכ"ג. ומזה הירושלמי למד בעל הערוך והרמב"ן וקצת מפרשים ז"ל דמצי נתבע למנות מורשה: והריא"ף ז"ל בתשובה ורבינו סעדיה והרמ"ה והרא"ש ורוב הפוסקים ז"ל הסכימו שאינו רשאי למנות שליח שלא תהא סנהדרין שומעת טענות שקר מפי התורגמן והתם משום יקרא דכה"ג שלא לבזותו. וכן הנשים היקרות לא ויתרו להן אלא לשגר להן סופרי הדיינין ולטעון בפניהם אבל לא למסור טענותיהן לאחרים ולפי שטה זו ג"כ איכא לאקשויי אמאי אין דנין כ"ג וישלחו לו סופרי הדיינין ויטעון בפניהם וידונו אותו על פי טענותיו ומדלא פריך משמע משום דהוה מצי לשנויי עלה הגע עצמך שנתחייב שבועה כלום נשבע שלא בפני ב"ד: מכל הני משמע לי שאם אמר בעל דינה שאינו רוצה אלא שתשבע בפני ב"ד כופין אותה לבוא וטעמא רבא איכא דילמא משום אימת ב"ד תודה על האמת. ועוד כי ב"ד צריכים לאיים עליה בשעת השבועה:
ומ"מ מודה אני שאם רואים ב"ד שכוונתו היא לביישה עד שתרצה אותו כדי שלא תתבייש אז משלחים לה סופרי הדיינין לביתה ומשביעין אותה. כל זה כתבתי להלכה אבל למעשה אין משביעין לשום אשה יקרה בב"ד אלא שולחין לה סופרי הדיינין ושומעין טענותיה ופוסקין הדין על פי הטענות ואם נתחייבה שבועה שולחין לה סופרי הדיינין ומשביעין אותה מפני הרמאין שלא יהא כל אחד תובע את אשה יקרה ומביא אותה לידי שבועה והיא כדי שלא תתבייש בב"ד תפסיד. ואפילו לשלוח לה סופרי הדיינים אין עושין אלא אחר שיראו ב"ד שיש ממשות בטענתו וז"ל הטור סימן צ"ו ושוקלים הדברים אם יראו רגלים לדבר מזמינים אותה ואם לא יראו פנים לדבר אין מזמינים אותה כי תואנה הוא מבקש ולא באשת איש לבד עושין כן אלא גם לבתולה היושבת בבית אביה שאין דרכה לצאת ולבוא עושין כן ע"כ. ואם בכל הנשים ככה כ"ש בנשים יקרות שאין ראוי לבזותן להביאן לב"ד: וכי היכי דשולחין להם סופרי הדיינין לשמוע טענותיהם כן שולחין אותן להשביען. גם כי הירושלמי איפשר לדחותו דהא דלא פריך דלשלחו לו סופרי הדיינין לאו משום דלא מצי לדחויי הגע עצמך שנתחייב שבועה כלום שולחין לו סופרי הדיינין להשביעו דאין הכי נמי: והא דלא פריך הכי משום דהוי זילותא לכ"ג לסדר טענותיו לפני סופרי הדיינין דבשלמא ע"י שליח ליכא זילותא והיינו דפריך וימנה אנטלר: נמצאת למד לפי שיטה זו דאפילו מדינא דתלמודא אין לבזות נשים היקרות להביאן לב"ד כלל לא לסדר טענות ולא להשביען אלא שולחין להן סופרי הדיינין לכל הדברים: אבל למנות שליח לא דלית לן למנדא מדברי הריא"ף ז"ל שדבריו דברי קבלה. הנל"כ: