שו"ת רדב"ז/שפז
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שיש לו חזקה מאבותיו להדליק נרות בית הכנסת בשבת כמנהג והיה רגיל להדליק נרות הרבה ועתה מטה ידו ואין יכול להדליק כפי מה שהיה רגיל ועתה בשנה זו שלח לב"ה מעט שמן כדי להדליק ולא רצו לקבלו ונתנו ההדלקה לשמעון והדליקה באותה שבת ושאלת אם הפסיד ראובן בכך חזקתו וחזקת אבותיו:
תשובה לא הפסיד ראובן חזקתו בכך דמאי הוה ליה למיעבד כיון דמטה ידו אנוס הוא והקהל לא טוב עשו שלא רצו לקבל ממנו השמן אשר שלח כי חשוב לפני הקב"ה קרבנו של עני כשל עשיר ויותר ומה איכפת ליה לקב"ה אם יהיו אלף פתילות או מאתים שפיר מתקיים באורים כבדו ה' וניחא ליה הכי טפי ממה שיגזול את בניו כדי להרבות באורה ואם ראו הקהל שלא יספיק השמן אשר שלח להתכבד בו ב"ה היה להם להשלים משל צבור ולא יביישו ובכמה מקומות אז"ל כיוצא בזה ותו דגרמו מחלוקת בזה וכמה דברים אז"ל אל ישנה אדם מפני המחלוקת כ"ש שהדין עם ראובן לשלוח שמן לנרות כפי מסת ידו ואני ראיתי בירושלם באחד שהיה חנוני ומוכר שמן והיה לו חזקת הדלקה בב"ה והדליק שבתו בשמן עכור משמרי השמן והוציאו אותו מחזקתו ומכרו הדלקתו בפני ואני השבתי על החכמים בזה ואמרו כי מתורת קנס עשו כיון שהוא עשיר ומוכר שמן למה לא כבד את השם מהשמן הזך וכבה את נרות ב"ה והודיתי לדבריהם. תידוק מינה דאי לאו משום קנס לא איבד חזקתו ובנ"ד כיון דליכא למקנסיה לא איבד חזקתו וזה פשוט הוא ואפילו הוא עני ביותר ולא היה בידו להדליק כלל לא איבד בשביל כך זכות חזקתו אלא כיצד עושין או מדליקין משל צבור או נותנין אותה לאחר ע"מ שכיהיה לו או לזרעו יכולת להדליק יחזיר לו חזקתו או מוכרין חזקת ההדלקה ונותנים לו המעות מדעתו. שוב ראיתי תשובה לרבינו מאיר במרדכי בחזקת הבתים מסכים אל מה שכתבתי עיין עלה. הנל"ד כתבתי: