שו"ת רדב"ז/שפ
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן ושמעון שהיו מחזרין לקנות סחורה מעכו"ם והתנו ביניהם שכל מי שיקנה אותו יתן חלק לחבירו וקנו מהם ושוב קנה אותם ראובן ואין רוצה לתת חלק לשמעון יורה המורה הדין עם מי:
תשובה הדין עם ראובן כיון שאינם שותפין ולא הטילו לכיס הקנין לאו כלום הוא דקנין דברים בעלמא שהרי הסחורה אינה ביד ראובן שיוכל להקנותה בקנין ודבר ברור הוא. וכן מצאתי בהדיא שכתב בעל העטור ז"ל וז"ל ותרי תגרי דאתנו בהדי הדדי בקנין כי זבינא האי זבינא ליהוי בשותפות ביננא ואזל חד וזבין לית לאידך למיבעי מידי דקנין דברים הוא עד כאן. ולית תקנתא להאי מלתא אלא דיטילו תרווייהו לכיס ויגביהו את הכיס או ע"י שבועה וכופין אותו לקיים שבועתו. והוי יודע דאי איכא מנהג במדינה להשתתף אפילו ע"י דבור הוי שיתוף וכן המנהג בזאת המדינה שאחד עומד לקנות סחורה ובא חבירו ואומר בינינו וחולק עמו וכך אנו דנין בכל פעם כי המנהג ענין גדול בדיני ממונות:
הנלד"כ: