שו"ת רדב"ז/שעה
שאלת ממני אודיעך דעתי באשה הנפרעת שלא בפני בעלה דקי"ל לא תפרע אלא בשבועה אי משביעינן לה בב"ד או חוץ לב"ד דומיא דאלמנה הנפרעת מן היתומים:
תשובה כגון דא לא צריכא רבא דתלמוד ערוך הוא בפרק השולח עלה דהא דתנן אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה נמנעו מלהשביעה התקין ר"ג הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה וגרסינן עלה א"ר זירא אמר שמואל לא שאנו שמדירין אלא אלמנה אבל גרושה משביעין אותה. וגדולה מזו אמרו שאם גירשה ולא הספיקה לגבות כתובתה עד שמת ובאת לגבות מן היתומים משביעין אותה בב"ד וטעמא דמלתא כתב רש"י ז"ל משום דלא טרחא קמי יתמי ולא מוריא היתירא. וכתב בעל מ"מ שלא הוצרך הרמב"ם ז"ל לכתוב דין זה כיון שלא הזכיר אלא אלמנה וז"ל כשמשביעין ב"ד או היורשין את האלמנה וכו' והריא"ף ז"ל כתב הך דר' זירא אמר שמואל הילכך אין בכלל דין זה אלא אלמנה משום דמוריא היתר לעצמה אבל גרושה בכל גוונא משביעין אותה בב"ד ומינה לא תזוז. הנלד"כ: