שו"ת רדב"ז/קצז
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמכר לשמעון כסף שרוף הנקרא קצב והמנהג הוא שזה הכסף הוא נקי בלי תערובת כלל וכדי להוציא הזהב שבו מערבין עמו עוד זהב והמים החדים מוציאין הכל והלך שמעון וערב עמו זהב והיה בו תערובת שאר מיני מתכות והפסיד את הזהב וחסר ממה ששם בתוכו אם חייב ראובן לפרוע ההפסד לפי שלא הודיעו שיזקק אותו קודם שיערב עמו זהב:
תשובה לא ביארת מה היא טענתו של ראובן שאם ראובן טוען כאשר קנית מכרתי ואני לא ערבתי בו דבר ולא ידעתי שיש בו שום תערובות הדבר ברור שהוא פטור ואם הוא רגיל לעשות כן פעמים אחרות קונסין אותו כפי ראות ב"ד שלא יהא רגיל להזיק ממון חבירו. ואם ראובן זה אינו יודע מנהג המדינה שהוא לערב עמו זהב כדי להוציא הזהב שבתוכו אפילו היה יודע שיש בכסף תערובת ג"כ פטור ושמעון הפסיד אנפשיה כיון שידע שזה ראובן נכרי וחדש כמנהג המדינה היה לו להודיעו שרוצה לערב עמו זהב דמצי ראובן למימר חשבתי שאתה קונה אותו לערבו עם כסף אחר ואילו היה ראובן יודע שיש בכסף הזה תערובת המפסיד את הזהב והיה יודע מנהג המדינה שמערבין בו זהב ולא הודיע הדבר לשמעון פטור מהפסדו של שמעון דגרמא בעלמא הוא דלא עדיף מכל גרמא בנזקין דאמרינן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים:
וראיה לדין זה דתניא פרק המוכר פירות עלה דמתניתין דהמוכר פירות לחבירו ת"ר מהו נותן לו דמי זרע ולא דמי הוצאה ויש אומרים אף ההוצאה ופסקו הלכתא כת"ק שאינו נותן לו דמי ההוצאה וכתב עלה רש"י ז"ל דמי זרע ולא דמי יציאה דגרמא בעלמא היא ופטור אף ההוצאה יציאת חרישה ושכר פועלים ונראה בעיני דקנסא הוא עד כאן. וא"ת דילמא התם איירי בשלא היה יודע שאין באותם לזריעה אבל בנ"ד שהיה יודע שיש בה תערובת ולא הודיעו מודה ת"ק שנותן לו אף דמי ההוצאה. הא ליתא כלל דאי בדלא ידע אם היו ראוים לזריעה מ"ט דיש אומרים דקניס ליה הא לא ידע:
ואפילו תרצה לפרש דמדינא קאמר הא ודאי לא מסתבר דלחייב דמי ההוצאה כיון דלא ידע מאי הוה ליה למיעבד אלא אפילו בדידע פליגי והלכתא כת"ק:
ומ"מ אומר אני שאם הוא רגיל לעשות כן דקונסים אותו ב"ד כדעת יש אומרים והכל לפי ראות ב"ד ובלבד שיהיו מכוונים לשמים כדי שלא ירבה הגזל והחמס: