שו"ת רדב"ז/קנו
שאלת ממני אודיעך דעתי על שנהגו הסופרים לכפול הנייר שכותבין עליו הגט י"ב כפלים כמנין שיטות הגט במקום שרטוט אי שפיר למעבד הכי או לא:
תשובה מסתברא שאין זה שרטוט שהרי בעוד שכותב השיטות הראשונות יתבטל מקום הכפל וחוזר לכמות שהיה וטעמא דבעי שרטוט משום דכתיב ביה ספר וס"ת מי סגי שרטוט כה"ג:
תדע שהצריכו האחרונים ז"ל שיהיה השרטוט מבחוץ כדי שלא יראה מבפנים ואי סגי בשיכפול הנייר מה לי מבחוץ מה לי מבפנים וכן נראה מלשון רשב"ץ ז"ל שכתב ועל השרטוט מקובלני מרבותי שהשרטוט מבחוץ וכן עמא דבר. וא"ת א"כ אמאי אין משרטטין באבר וי"ל דאפ"ה נרא' מבפני' צבע אבל בברזל או בקנה אינו נראה כשמשרטטין אותו מבחוץ אבל כשמשרטטין אותו בפנים יש לחוש שאפי' בברזל לפעמים נרא' לכך תיקנו שרטוט מבחוץ עכ"ל מדברי רבינו פרץ כ"צ:
משמע מדבריו שאין שרטוט אלא באבר או בברזל או בקנה וכיוצא בו שרושם קצת בנייר אבל כפילת הנייר אינו רושם כלל כי לפי שעה הוא מתפשט. עוד יש ראיה ממ"ש הרב הנזכר לכן יזהר הסופר שלא יכתוב על קו השרטוט כדי שלא תראה התיבה עקומה כי אם תחת השרטוט בין שרטוט לשרטוט ולא יהיו התיבות עוברות מהשרטוטין ע"כ:
ואם איתא דסגי בכפל הנייר אפי' שיכתוב על קו השרטוט מה בכך אין הכתובה מתעקמת כלל ומ"מ מודה אני שאם הנייר קשה שיהיו הכפלים עומדים וניכרים עד סוף כתיבת הגט סגי בהכי דמה לי שישרטט בקנה או בחוט או בכל דבר העומד וניכר הטעם הוא כדי שתהיה כתיבה ישרה והא איכא ולא תימא אם יהיה סופר אומן שכותב כתיבה ישרה סגי בלא שרטוט שלא חלקו חכמים בדבר אלא לעולם בעי שרטוט כס"ת. ואמרינן במדרש מנין שאפי' סרגול הספר למד אדם הראשון שנאמר זה ספר תולדות אדם וגו' וסרגול היינו שרטוט ומכאן למדנו דבעינן בגט י"ב שטין כמנין זה והכי דריש בפ"ק דכריתות גבי שמן המשחה מז"ה י"ב לוגין דז"ה בגימטריא י"ב הוי: