שו"ת רדב"ז/קמו
שאלה ילמדנו רבינו רחל יש לה בית מושכר לקהל כמה שנים לצורך תפלה ואח"כ נדחקה ומכרה לקהל ו' קורט ומפני דוחק המתפללים הוצרכו לסתור כותלים מהבית ולבנות ולתקן כדי להרחיבו למתפללים ופייסו אותה בדבר מה עד שנתנה רשות לסתום ולבנות אחר שקנו החלק הנז' והרחיבו בתנאי שלא יתבעו ממנה שום דבר מההוצאה והנה עתה השביח המקום הנז' הן לענין השכירות הן לענין המכירה ע"י ההוצאה ורחל אומרת לקהל הואיל והשביח המקום לכל דבר יפרעו לי חלקי בשכירות כפי מה ששוה עתה הואיל והתניתי עליהם שלא יתבעו ממני כלום בהוצאה:
והקהל אומרים אמת שקבלנו עלינו שלא תפרע עמנו בהוצאה אבל אם השביח המקום ע"י פיזור גדול משלנו ישומו שמאים כמה השביח הבית וינכו אותו מן ההוצאה ואחר שתושלם ההוצאה יהיה השבח לאמצע הואיל וברשות ירדנו לתקן אחר שלקחה מהם סך מה לתת רשות. יורנו רבינו הדין עם מי כפי מה שיורו לו מן השמים:
תשובה דעתא קלישתא קא חזינא הכא וכי יעלה על דעת שיפרעו הקהל שכירות על מה שהשביחו הם והרי השבח שלהם הוא ומה שפייסוה במעות עד שתתן רשות לא בשביל כך יהיה השבח שלה אלא כדי שלא תהיה ידם על התחתונה כי הא דאמרינן היורד לתוך שדה של חבירו שמין לו וידו על התחתונה אבל עתה שהוא ברשות אם השבח יתר על ההוצאה נוטלים את השבח הא למדת שאפי' אם תרצה עתה לומר טולו הוצאתכם ויהיה השבח שלי לאו כל כמינה שהרי ברשות ירדו. וגדולה מזו אני אומר שאם היו באים לדין תחלה כופין אותה על זה דקי"ל כופין על מדת סדום דזה נהנה וזה אינו חסר וכ"ש בנ"ד דזה נהנה וזה נהנה לאחר זמן וכיון שכן אפילו היו יורדין בלא רשות נהי שהיא יכולה לומר טלו הוצאתכם ולכו אבל אינה יכולה לומר ההוצאה משלכם ואני אטול השבח וזה פשוט טפי מביעתא בכותחא. ואם תשאל הרי שהיה הדבר ספק מי נקרא מוציא מחבירו כגון שהיא טוענת לא נתתי רשות והם אומרים נתת רשות לבנות מי נקרא מוחזק הדבר ברור אצלי שהקהל הם מוחזקים והיא מוציאה מהם חדא דכתבו הראשונים נ"נ דכל יחיד הדן עם הקהל חשבינן לקהל לעולם מוחזקים ועל היחיד להביא ראיה וטעמא דמלתא דקדרה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימא וכל א' וא' ילך ויחזיק בשל צבור ואין מי שימחה בידו ויאמר אני מוחזק:
ותו דאפי' יחיד עם יחיד אני אומר שהיורד מוחזק ולא בעל הקרקע שהרי לא על הקרקע הם באים לדון אלא על שבח הקרקע והרי השבח בחזקת מי שהוציא ההוצאות וחבירו נקרא מוציא. ותו דבנ"ד יש חלק לקהל בבית ומצו למימר חלקינו השבחנו והרי אנו מוחזקים בו וברור הוא אלא שאמרת שאחד מן המתחכמים אמר שהדין עם רחל ונוטלת שכירות חלקה בבית כפי מה ששוה עתה מושבחת ודייני דשפילי דייני הכי: