לדלג לתוכן

שו"ת רדב"ז/מז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני על זבוב שנפל בכלי ראשון והוא על האור:

תשובה אם נימוח עד שאינו ניכר הרי בטל בס' ואם הוא שלם בריה לא בטלה ואם הוא מרוסק כל חתיכה שהיא ניכרת שהיא של הזבוב הרי היא אסורה וזורק' ואם אינו ניכר הרי היא בטל בס'. אבל ראיתי בני אדם טועים בשעה שיפול זבוב בתוך קדרה מכניסים את הכף ומוציאים אותו ואין ראוי לעשות כן שהרי כיון שהזבוב והכף בתוך כלי ראשון ובא להוציאה נאסרה הכף שהרי אין שם ס' לבטל הזבוב ואם חוזר להכניסה בתוך הקדרה צריך ס' כנגד כל הכף שהיה נעשית כל הכף חתיכה דאיסורא ולפעמים לא יהיה בקדרה ס' לבטל כל הכף ונאסר הכל ולפי' הנכון להוציאה בקיסם או בעץ או ביד ואפילו יודע שיש בתבשיל ס' כנגד כל הכף אין ראוי לסמוך דאין מבטלים איסורים לכתחלה ואפילו שידיח הכף אינו מועיל כי אין הדחה מוציא מה שבלוע בתוך הכף או ידקדק להוציא עם הזבוב שיעור גדול מן המרק עד שיהיה בו ס' לבטל את הזבוב דהשתא לא נאסרה הכף. וא"ת מה נפשך אם שהתה בקדרה הרי נתבטל תמציתה בקדרה ואם לא שהתה הרי לא יצאת ממנה תמצית לאסור הכף. לא קשיא איבעית אימא שהתה ואי בעית אימא אפילו לא שהתה חזרה ובלעה מהקדירה וכל מה שבלעה אסור הוא וחוזרת ופולטת בכף. ואם לא שהתה עתה מתחלת לפלוט בכף ונאסרה כיון שאין שם ס' לבטלו ומ"מ מודה אני שאם ראה הזבוב בשעה שנפל ומיד הכניס הכף והוציאו שהכל מותר שאעפ"י שמת הזבוב מחמת החום מתה ועדיין לא פלטה שהרי רתיחת הקדרה מצמת צמתי לה ואינה פולטת אלא אחר זמן אבל צריך אומד יפה. וכל זה הוא אם תמצית הזבוב משביח אבל אם הוא פוגם חד בתרי בטיל. ולענין אם גובין מסין וארנוניות מיתמי הוי פלוגתא דרבוותא ומנהג פשוט בארץ הזאת שאין גובין מן היתומי' כלום וכן דעת הר"ר יהוסף הלוי והרמ"בם תלמידו ז"ל: