שו"ת רדב"ז/יג
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שלקח ?אלתואם ?דמיהט והוא צריך לקנות שוורים לעשות מלאכת השוכר ואם לא יעשו מלאכה בשבתות וימים טובים יפסד הכל מה תקנה יהיה בדבר:
תשובה כבר נשאלתי על כיוצא בזה והעליתי שאפש' ע"י שיפקיר אותם בפני ג' ישראלים שהוא מכיר בהם שלא יזכו בהם אבל צריך שיוציאם מדעתו לגמרי שלא יהיה בדעתו לחזור ולזכות בהם לא כסתם הפקר דעלמא ואע"ג דאח"כ חוזר וזוכה בהם מן ההפקר קא זכי. ואע"ג דמשמע מלשון המרדכי דפ"ק דשבת דדוקא בדיעבד מועיל הפקר אבל לכתחלה כנ"ד לא. יש לומר דאפי' לכתחלה שרי אלא שדברו בהווה שאין לך אדם שמפקיר בהמתו להשאילה לעכ"ום בשבת. ותו דבנ"ד שיש הפסד מרובה יכול לסמוך על ההפקר דאין לך שעת הדחק גדול מזה. וכן ראיתי בתשובות ריב"ש ז"ל סימן כ"ה וז"ל ומה שכתב הרא"ש ז"ל שאין לסמוך להשכיר בהמתו לעכ"ום ע"י שיפקירנה בינו לבין עצמו כן כתבו ג"כ התוספות ע"כ משמע בהדיא שע"י שיפקיר בפני ג' מותר אפילו לכתחלה. עוד כתב דהפקר בינו לבין עצמו מהני לאפוקי מאיסורא דאורייתא אבל מדרבנן בעיא הפקר בפני ג' כדאסיקנא בנדרי' סוף פרק אין בין המודר לפרסומי מלתא. הילכך אם ראובן בטוח שאם יפקיר בפני ג' לא יזכה שום א' מהם יפקיר בפניהם ואם הוא מפחד יפקיר אותם כל ערב שבת ויחזור ויזכה בהם במוצאי שבת וכן לעולה. עוד העליתי שם תקנה אחרת שיתן לעכ"ום הדמים לקנות הבהמות ויפקיר הדמים בפני ג' וכדכתיבנא והשתא לא הוי בהמתו של ישראל חדא דאין שליחות לעכו"ם. ותו דכבר הפקיר המעות ולא קנו לו מעותיו ואע"ג שאין העכו"ם יודע בהפקר וחושב שהם של ישראל לית לן בה:
עוד אפשר שילוה המעות לעכו"ם והעכו"ם יקנה השוורים ואע"פ שיקבל עליו אחריותם ומזונותם כנגד שכרם מותר דשכירו' בעלמא הוא שנותן לעכו"ם כדי שיעשה מלאכתו. ואחר שיגמר מלאכתו אם ירצה לקחת השוורים כנגד מעותיו מותר. עוד אפשר שיבקש עכו"ם שיתן שביעית הדמים בשוורים ויתנה עמו שהמלאכה ששת ימים יהיה שלו ויום השבת של עכו"ם ואעפ"י שהמלאכה של ישראל כלה יתנה עמו שיתן לו כך וכך בשביעית מלאכה זו וטעמא כיון שהתנו מתחלה הוי כאלו הבהמות קניות לו ליום השבת ואין לישראל חלק בהם ובימי החול כנגדו הבהמות לישראל ואין לעכו"ם חלק בו ודרך זה התיר ריב"ש ז"ל בתשובה סימן קנ"א ע"ש וליכא למימר שיתנם לעכו"ם במתנה ע"מ להחזיר דקי"ל שמה מתנה דחיישינן שמא לא יחזיר ונמצאת המתנה בטלה למפרע ועבר על שביתת בהמתו ומזה הטעם בעצמו ליכא למימר שימכרם ע"מ שיעשה מלאכתו דילמא לא יעשה וקא עבר הנה כתבתי לך ד' דרכים והטוב שבהם שילוה המעות לעכו"ם ואחריו שיתן הדמים לעכו"ם ויקנה ואחריו תקנת ריב"ש ואחריו תקנת ההפקר ואם ראובן יודע בעצמו שיוציאם מדעתו בשעת ההפקר אז טוב לו: