שו"ת רדב"ז/אלף רעט
אלף רעט
[עריכה]שאלה שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שנהגו לקרות ביום שמחת תורה בספר ב' בראשית ובג' המפטיר והא קי"ל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ותו דפרשת המפטיר הוא מחובת היום ופרשת בראשית אינה אלא מנהג. גם בעל הטורים כתב ובשני קורא המפטיר ובשלישי פרשת בראשית: תשובה דע כי סמכו (על) זה על המדרש שלא יהיה פתחון פה לשטן לקטרג שהם עומדים בלא קריאה ולפיכך נהגו לסמוך מיד אחר סיום וזאת הברכה מתחילין בראשית שאלו היו מפסיקין בקריאת ההפטרה היה מקום לשטן לקטרג. עוד יש לי בזה טעם נחמד והוא על דרך הסוד לנעוץ סופו בתחלתו. כמו שאמר בעל ספר יצירה נעוץ סופן בתחלתן וחבור הסוף עם הראש עולה ל"ב וסימניך עד לב השמים והל"ב רומז לכמה דברים עליונים. ואפי' מלשון רבינו יעקב ז"ל יש ראיה למנהגנו שכתב וז"ל ורגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהיה פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרות עוד ע"כ. ולפי מנהגנו שייך שפיר למימר מיד אבל אם הוא לאחר ההפטרה לא שייך מיד. ואם בא לומר שלא יאמר פיוטים אחר ההפטרה פשיטא וכ"ש שהרי אבודרהם שהוא כותב לשון הטור כתב וזה לשונו ובשני קורא בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ובשלישי קורא המפטיר כמו אתמול וכו' ונקרא זה יום שמחת התורה לפי שמסיימין בו התורה וראוי לשמוח בסיומה והטעם שמתחילין מיד בראשית כדי שלא יהיה פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו ואינם רוצים לקרות עוד ע"כ. הרי שכתב לשונו של הטור וכתב בשני קורא בראשית ומה שקורא הטור שלישי לספר בראשית לפי סדר הקריאה אלא לפי שהשנים הם חובת היום והם רגילין תדיר קורא אותם ראשון ושני ולספר בראשית קורא שלישי אבל לעולם שני הוא בקריאה. וכבר ידעת כי מנהגנו בתפלות על סדר אבודרהם שהיה חכם גדול בטוליטולא וכל מנהגנו על סדר טוליטולה. ואע"ג דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וחובה ושאינו חובה חובה קודמת הני מילי היכא דליכא טעמא אבל היכא דאיכא טעמא כי הכא קבעוה מיד סמוך לוזאת הברכה כי חובה. והר"ר אליעזר מגארמישא כתב בספר הרוקח וז"ל בשמחת התורה קורין וזאת הברכה עד ובגאותו שחקים. וחתן תורה אין כאל ישורון ומשלים התורה. וחתן בראשית קורא בראשית ברא עד אשר ברא אלהים לעשות ואומר קדיש לפי שאין אומרים קדיש עד שיקראו כל הקוראים. וקורא המפטיר ביום השמיני עצרת תהיה לכם ומפטיר בראש וכו'. הרי שכלל בראשית בכלל חובת היום שלא להפסיק ביניהם אפילו בקדיש וכ"ש שאין ראוי להפסיק בהפטרה ומנהגנו שריר וקיים. והנלע"ד כתבתי: