שו"ת רדב"ז/אלף רנו
אלף רנו
[עריכה]שאלה שאלת ממני אודיעך דעתי בשכיר וחבריו שתקנו להם שישבע ויטול וזה טוענו פחות משתי כסף וזה אומר איני רוצה לישבע עד שיהיה כפירת הטענה שתי כסף כדעת הרמב"ם ז"ל ורוב האחרונים הילך העני בפחי נפש ומה תקנה יעשו לו: תשובה מכח קושיא זו כתבו רבותיו של הרמב"ם ז"ל והראב"ד וקצת מפרשים דשבועת המשנה באה אפי' על פחות משתי כסף ובלבד שיהיה כפירה פרוטה. וקושטא דמתני' מסייע ליה להרמב"ם ולבעלי שטתו דקתני כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין ואלו נשבעים ונוטלין משמע כעין נשבעין שבתורה ומהאי טעמא נמי תקנוה בנקיטת חפץ ככל טכסיסי שבועה דאורייתא דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. ומה ששאלת הילך העני בפחי נפש משביעין את ב"ה שבועת היסת כשאר טענות ויקח את השבועה וילך. ואם היה חשוד על השבועה לא ישבע דשבועת היסת תקנתא היא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן. ומיהו מסתברא לי בהא כיון דעיקר תקנת שבועה היא על השכיר ומשום דליכא ב' כסף שקלינן לה משכיר כיון שכנגדו חשוד סמכינן אהנך רבוותא דסבירא להו דשכיר נשבע ונוטל אפי' אין בטענה שתי כסף. כללא דמלתא היכא דשוכר כשר לשבועה שאין השכיר הולך בפחי נפש לגמרי פסקינן כהרמב"ם ז"ל דמסתבר טעמיה. והיכא דשוכר חשוד על השבועה שהשכיר הולך בפחי נפש לגמרי פסקינן כהנך רבוותא דמסתבר טעמייהו ונשבע שכיר ונוטל. והנראה לע"ד כתבתי:.