שו"ת רדב"ז/אלף קנב
אלף קנב
[עריכה]שאלה יהודים שהיו באים בשיירא והוכרחו לחלל שבת מפני הסכנה איזה עדיף ללכת על רגליהם או לרכוב על הגמלים שיש מי שהורה כיון שהגמל הוא למעלה מעשרה וקי"ל דאין תחומין למעלה מעשרה: תשובה אם יש ג"כ סכנה במה שהולך על רגליו כגון שהוא עייף מאד עד שהוא מסוכן או שהולכת השיירא במהרה והוא אינו יכול להשיגם וישאר יחידי בזה לא תבעי לך ודאי כי כמו שהותר לזה הותר גם לזה אין השאלה אלא כגון שאין סכנה בהליכה על רגליו בזה ודאי דעל רגליו עדיף טפי דמחלל שבת באיסור תחומין לבד ואלו רוכב יש בו גם כן איסור שבות שהוא רכיבת הבהמה. ומה שהורו שהגמל הוא למעלה מעשרה ואין תחומין למעלה מעשרה לאו כלום הוא שלא אמרו אין תחומין למעלה מעשרה אלא בההיא דעמודין ברשות הרבים שהם עומדים במקומם והוא מהלך על גביהן שנמצא מהלך למעלה מעשרה או ספינה המהלכת על גבי המים למעלה מעשרה. אבל כשרגלי הבהמה שהוא רוכב עליה הם בתוך עשרה אעפ"י שהוא יושב למעלה מעשרה מה בכך הרי מהלך בקרקע דלכל הדברים רוכב כמהלך דמי. אעפ"י שדבר זה לא היה צריך ראיה הנה ראיתי ששאלו לריב"ש ז"ל על ההולכים במדברות רוכבים על הגמלים וכתב באותה תשובה פעמים שלש וז"ל ואין ספק שאם לא היה ביוצא בשיירה שום חלול שבת אם מפני עשיית מלאכה או הליכת חוץ לתחום או רכיבת הגמלים לא היה אסור מפני עונג שבת וכו'. הרי שכתב דברכיבת הגמלים איכא איסור תחומין. ועוד כתב שהרי הם צריכין ללכת בשבת חוץ לתחום ממקום שקדש עליהם היום בין שהולכין על רגליהם בין שרוכבין ע"ג בהמה ועוד כתב ולא חלקו בין בהמה לבהמה. הא למדת שהמהלך על גבי בהמה אפילו גבוה כגמל יש עליו תורת תחומין למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. והנלע"ד כתבתי. דוד ן' זמרא: