לדלג לתוכן

שו"ת רדב"ז/אלף קלז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אלף קלז

[עריכה]

שאלה שאלת ממני אותן העולים לארץ ישראל שיהודים פורעין גפר כך וכך לכל אחד אם מותר לשנות מלבושיו כדי שיחשבו שהם עכו"ם ולא יפרעו דבר: תשובה כיון שאין בדבר אלא הפסד ממון אסור הוא לישראל ללבוש מלבוש עכו"ם. ואם הוא מלבוש שאינו מיוחד לעכו"ם אלא שלובשים אותו כל עוברי דרכים מותר אבל ללבוש מצנפת לבן או כיוצא בו שהוא מיוחד לעכו"ם אסור חדא שיש חלול ה' בדבר שאפשר שיכירוהו ויאמרו החליף דתו מפני הממון. ועוד כי לפעמים נמשך מזה סכנה בדת כמו שראינו בעינינו כמה פעמים. ועוד שנראה ככופר בדת כדי להבריח את המכס. וכן כתב הרא"ש ז"ל בהדיא בפסקיו בהגוזל בתרא עלה דהא דתניא לא ילבש אדם כלאים להבריח את המכס. רבי עקיבא אומר מותר להבריח בו את המכס לפי שאין נותנים מכס מבגדים שלובש ואין לפרש שמתוך שהוא לבוש כלאים יהא נראה כעכו"ם ולא יטלו ממנו מכס דבהא לא הוי שרי רבי עקיבא דנראה ככופר שהוא יהודי כדי להפטר מן המכס עד כאן. וליכא למימר דשאני התם משום דעבר אלאו דלא תלבש שעטנז. חדא דלא תלי טעמא אלא משום דנראה ככופר והאי טעמא שייך נמי בכל מי שמשנה מלבושו ממלבוש שאר ישראל. ותו דדבר שאין מתכוין הוא שהרי אינו מתכוין ליהנות בלבישת הכלאים וקיימא לן כרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר ולא שייך לפלוגי בין מוכס העומד מאליו ובין דינא דמלכותא דבכל גוונא אסור כיון שאין בו אלא הפסד ממון וברור הוא. אבל היכא דאיכא ספק נפשות ודאי מותר לשנות מלבושו. וא"ת הא דבשעת הגזרה אפילו אערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור. וי"ל דשעת גזרה שאני. והנכון דאפילו בשעת הגזרה מותר לעשות עצמו כעכו"ם כדי שלא יכירוהו וההיא דערקתא דמסאנא היינו שמכירין בו שהוא יהודי ורוצים לכופו שישנה מדתו ומנהג יהודים חייב למסור נפשו שלא יחלל את השם. אבל כשעושה עצמו עכו"ם כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי אע"ג שאפשר יבא לידי שיכירוהו מכל מקום ספק הוא ובמקום ספק לא אמר. וכן משמע מההיא דרבי מאיר פרק קמא דע"ז גבי ברתיה דרבי חנינא בן תרדיון שרצו האויבים לתופסו וברח נזדמן לו תבשיל של נבלה וטבל אצבעו אחד ומצץ השני אמרו האויבים חס ושלום לרבי מאיר שיאכל דבר איסור אחרינא הוא ולא רדפו אחריו יותר. ואפילו במקום סכנה אסור לומר שהוא עכו"ם ואפילו אם ישאלוהו יאמר יהודי אני ויבטח בו ית' דכיון שאומר עכו"ם הוא הוי מודה לדתם כדי שלא יהרגוהו. וכן כתב הרא"ש פ"ב דע"ז עיין שם. ובזה טעו הרבה בגזרת פורטוגאל שחשבו שבאומרם שהם עכו"ם כיון שלא עברו עליהם המים שלא היו חייבים למסור נפשם וה' הטוב יכפר בעדנו ואל יביאנו לידי נסיון אמן: