שו"ת רדב"ז/אלף נז

שאלת ממני אודיעך דעתי בדייני קיום שטרות שהם קרובים לדייני המלוה [ודנו] את המלוה אם מותר או לא:

תשובה זו מחלוקת כתב הרא"ם ז"ל שהם כשרים והר"ן ז"ל כתב בכתובות פרק האשה וז"ל אבל צריך ליזהר שלא יהיו עידי קיום קרובים לדייני קיום ושלא יהיו דייני קיום קרובים לדייני מלוה. ונמצא לפי דרך זה שעידי הקיום יכולין להיות קרובים לעידי השטר וכן דייני הקיום יכולין להיות קרובים לעידי השטר. אבל עידי הקיום לדייני הקיום לא. ולא דייני הקיום לדייני המלוה זהו דעת הר"ן ז"ל. ואני מסתברא לי כדברי הרא"ה ז"ל דדייני הקיום אם אין צריכין להעיד בפני קרוביהם כגון שדייני המלוה מכירין הקיום או שאחרים מעידין על הקיום וכן עידי הקיום יכולים להיות קרובים לדייני המלוה כל שאין צריכין להעיד בפניהם. וטעמא דענין קיום לחוד ודין המלוה לחוד ועדות הקיום כבר נגמר כיון שאין צריכין להעיד בפניהם ושלא ע"פ קרוביהן הם באים לדון וכי היכי דעידי הקיום אין צריכין להיות רחוקים מדייני המלוה כן ג"כ דייני הקיום ומה לי שידונו עפ"י עידי הקיום ומה לי שידונו עפ"י דייני קיום. ותו דקיום שטרות דרבנן ולית לן לאחמורי ולדיוקי בה כולי האי. ותו דמיחזי כי חוכא אם היום דייני מלוה קיימו את השטר לפי שהכירו את העדים או שבאו עידי הקיום דנין על ידיעתם ומפני שנתקיים עפ"י קרוביהם והם מכירין את הקיום לא יעשו עפ"י ידיעתם הילכך כדברי הרא"ה ז"ל מסתברא לי ואעפ"י שאיני כדאי להכריע. והוי יודע דאפילו לדעת הר"ן ז"ל דאם אין דייני המלוה צריכין לדייני קיום כגון שהם מכירין עידי השטר אפילו שיהיו קרובים אין בכך כלום. והנראה לע"ד כתבתי: