שו"ת רדב"ז/אלף מז
שאלה מי שהיה לו חזקת חלונות על חבירו וסתמן ועמדו כך זמן רב ואחר כך מכר חבירו את ביתו לאחר ובא לפתוח חלונותיו וזה שקנה הבית מעכב עליו הדין עם מי. ואת"ל הדין עם בעל החלונות אם יכול לחזור הקונה בו מטעם מום והוי מקח טעות:
תשובה אם בעל החלונות פרץ את פצימי פתחי החלונות וסתם אותם ועמדו סתומות ג' שנים רצופות החזיק ושוב אינו יכול לפתוח אותם ואבד בעל החלונות חזקתו. אבל אם לא פרץ את פצימיו לא אבד חזקתו ופותח אותם כל זמן שירצה אפי' אחר כמה שנים. ומה מכר ראשון לשני כל זכות שיש לו ולא עדיף מגברא דאתי מחמתיה:
ולענין אם יכול לחזור בו הדבר ברור כי היזק ראיה שמיה היזק ואין לך מום גדול מזה. אבל אם היו החלונות במקום מגולה שהיה יכול לראות שלא פרץ פצימי החלונות אינו יכול לחזור בו שכל שהיה אפשר לעמוד עליו ולא עמד כגון לטועמו אם הוא דבר הנטעם או לראותו אם הוא דבר הנראה וכיון שלא עשה כן מחל. וכן כתבו ז"ל וכן ראוי לדון. אבל אם היו החלונות במקום אפל שלא היה יכול לראותם אלא ע"י בדיקה לאור הנר אין דרך בני אדם לבדוק הבתים החצרות ככה הילכך מום הוא וחוזר. ואפילו יטעון לא ידעתי הדין שצריך לפרוץ את פצימיו וחשבתי כיון שהן סתומות כ"כ זמן שוב לא יכול לפותחן אין שומעין לו שלא מפני חסרון ידיעתו נפסיד את המוכר זכותו יהיה לו לשאול את מי שיודע וכיון שלא שאל מחל ואינו יכול לחזור. והנראה לע"ד כתבתי: