שו"ת רדב"ז/אלף מג
שאלה ממני אודיעך דעתי בהא דאמרינן נותן טעם לפגם מותר בדיעבד אי איירי דוקא בתבשיל אבל בקדרה וקערה לא. או דילמא הכל הוי כדיעבד:
תשובה דוקא בתבשיל שנתבשל הוי כדיעבד ומותר [אבל] בקדרה וקערה אסור לבשל בה לכתחלה דנותן טעם לפגם לכתחלה אסור. וא"ת הא תינח בקדרה וקערה וכף דאית להו תקנה ע"י הגעלה אבל קדרה וקערה של חרס דלית להו תקנה אלא בשבירה כדיעבד דמי ומה לי כדיעבד דתבשיל ומה לי כדיעבד דקדרה של חרס ומיהו כל היכא דאפשר לאהדרוני' בכבשונות כלכתחלה דמי אבל היכא דלא אפשר וצריך למיתברנהו ליהוי כדיעבד. וי"ל כיון שאתה מתיר לבשל בה הוי כלכתחלה ונותן טעם לפגם אסור לכתחלה כי לא מפני תקנת הקדרה נתיר נ"ט לפגם לכתחלה. וכ"כ הר"ן ז"ל בהלכות פסחים פ' כל שעה וז"ל ואע"ג דלרב אי אפשר שלא לשבור את הקדרה אפ"ה לא הוי כדיעבד וראיה לדבר מדאמרינן בפ' כל הבשר האי פינכא דאתמלח בה בישרא אתברה ר' אמי ואי כדיעבד למה ליה למתברה לשהייא עד למחר אלא ודאי פינכא וקדרה אע"ג דצריך לשברן לאו כדיעבד דמי עכ"ל. ומסתברא לי דאסור להשהותן להשתמש בהם ביבש או בצונן דלמא אתי בהו לידי תקלה. ומותר למוכרן לעכו"ם שאין ישראל לוקחים כלי חרס ישנים מן עכו"ם וזה פשוט. ואם בישל בה בדיעבד התבשיל מותר דנ"ט לפגם הוא. אבל הקדרה לעולם אסורה אפילו יבשל בה כמה פעמים. ואם בישל בה במזיד אסור שיודע שאסור לבשל בה לכתחלה קנסינן להו ואסרינן ליה לתבשיל עד דמתבר לה לקדרה. ואע"ג דקייל"ן מבטלין איסורין דרבנן לכתחלה ואיסור הקדרה אינו אלא מדרבנן. לא קשיא דאי הוה אפשר לתקן הקדרה ע"י שמבשל בה ניחא אבל הקדרה לעולם באיסורא קמא קאי. אלא שמבשל לכתחלה כדי שיהא התבשיל מותר בדיעבד והוי כלכתחלה ואסור. ותו דכתבו התוספות דעד כאן אין מבטלין איסור לכתחלה אלא באיסורא דרבנן דלית להו עיקר מן התורה אבל באיסור דרבנן דאית ליה עיקר מן התורה לא מבטלין לכתחלה. ואע"ג דיש חולקים מ"מ ראוי להחמיר ונותן טעם לפגם יש לו עיקר מן התורה:
כללא דמילתא דהתבשיל בדיעבד מותר דנותן טעם לפגם. וכל קדרה שאינה בת יומא נ"ט לפגם הוא אבל הקדרה והקערה והכף שנבלע בהם טעם של איסור אעפ"י שאם יבשל בתוכן יהיה פגום הרי הם אסורין אע"ג דלית להו תקנתא אלא בשבירה. ואם בישל בהם במזיד קנסינן ליה ואסרינן ליה לתבשיל. והתוספות כתבו דההוא דפינכא דמשם הכי תברא משום דבלעא טובא משמע דס"ל דשאר קדרות הוי נמי כדיעבד ומותר. והשתא ניחא ההיא דתנור חדש יוצן ואמאי יוצן יותץ מיבעי ליה דהוי כדיעבד ולדעת הר"ן ז"ל צריך לחלק דבשלמא תנור אין יכול להחזירו לכבשן ולפיכך הוי כדיעבד אבל קדרה כיון דמצי להחזירה לכבשן הוי כלכתחלה ואסור ונכון להחמיר היכא דעבר ובישל בה במזיד וכמו שכתבתי למעלה. והנראה לע"ד כתבתי: