שו"ת רדב"ז/אלף כב
שאלת ממני אודיעך דעתי במקצת נשים שנותנות מוך באותו מקום בשעת תשמיש כדי שלא תתעברנה אם הוא מותר:
תשובה תני רב ביבי קמיה דרב נחמן שלש נשים משמשות במוך קטנה ומעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ותמות. מעוברת שמא יעשה עוברה סנדל. ומניקה שמא תתעכר החלב. ופירשו רוב המפרשים מותרת לשמש במוך ולית בה איסורא משום השחתת הזרע. משמע בהדיא דלא מיבעיא למ"ד כולן משמשות כדרכן ומן השמים ירחמו דכתיב שומר פתאים ה' דפשיטא דאסור אלא אפילו לדעת ת"ק שאר נשים אסורות לשמש במוך. וא"ת הא אשה לא מפקדא אפריה ורביה מ"מ אסורות להשחית זרעא דגברא ואיכא נמי משום ולפני עור לא תתן מכשול הילכך הדבר ברור לפי שטה זו כי הנשים שאינן לא קטנות ולא מניקות ולא מעוברות לכ"ע אסורות לעשות כך וראויות לעונש גדול כי הם משחיתות הזרע ומביאות מבול לעולם דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ואם הבעל יודע ושותק יורד לגיהנם כי נמצא מוציא שכבת זרע לבטלה שאין המקום ראוי להזריע כיון שהוא סתום ומה לי להשחית את דרכו על הארץ ומה לי במוך והוא חייב מיתה כמעשה ער ואונן. ומסתברא לי דאפילו למ"ד כולן משמשות כדרכן ומן השמים ירחמו כולן מותרות לשמש כדרכן קאמר ואין צריכות לשמש במוך אבל לא שיהיה שלשה נשים אסורות לשמש במוך דמצי למימר שמא אין לי זכות שירחמו עלי מן השמים. הילכך לכ"ע שלש נשים רשאות לשמש במוך ושאר נשים אינן רשאות אלא אסורות. והקשו על פי' זה דהא קטנה ואיילנית אע"ג דלאו בנות הקמת זרע נינהו לא אסיר לשמש בהדייהו ולא הויא השחתת זרע כיון שדרך תשמיש בכך אינו אסור ע"כ. ולדידי הא ל"ק אפילו שנודה שמותר לשמש בקטנה מה שאינו כן לדעת מקצת מ"מ לא דמי דהתם משמש כדרך כל הארץ אע"ג שאין ראוי להזריע מ"מ תשמיש כזה ראוי להזריע במקום אחר אבל לשמש במוך אינו כדרך כל הארץ שעושה מעשה בידים להשחית הזרע וכמעשה הזה אין ראוי להזריע בשום מקום ועוד דהתם הזרע נפלט מאליו אבל במעשה הזה מנפצת הזרע כדי שלא יקלוט. והתוספות בפ' אלו נערות תרצו לקיים פי' הקונטרס משום דהמוך במעים הוי כמשמש על העצים ועל האבנים ואעפ"י שתתן המוך אחר תשמיש אסור דאעפ"י שאינה מצווה על פריה ורביה מ"מ אסורה היא להשחית הזרע. והכי משמע מהא דאמרינן בגמ' דנדה משום דנשים לאו בנות הרגשה נינהו פשטא לא משמע הכי. ותו הא תינח זרע דידה זרע דידיה שהוא מצווה על פריה ורביה היאך מותרת להשחיתו ואפילו לפי שטת ר"ת ז"ל שפיר ג' נשים צריכות לשמש במוך ועצה טובה קמ"ל אבל שאר נשים אין צריכות מיהו אי בעו לשמש במוך ליכא איסורא וכן פי' ריב"א ז"ל מ"מ לא אמר רב הונא אלא לדעת ר' מאיר אליבא דרבנן דאמרי משמשות כדרכן ואין צריכות לעצה זו מ"מ שאר נשים מסקינן להו דרגא ואסורות לשמש במוך דאי לא תימא הכי פליגי בעצה טובה ואין זה דרך פלוגתא ויש לנו לפסוק הלכה כרבנן במקום ר' מאיר. והריא"ף ז"ל הביא ברייתא בפ"ק דיבמות ולא פסק בה הלכתא ונ"ל דסמך על הכלל יחיד ורבים הלכה כרבים. והוי יודע שאפילו יפרש ר"ת דלא פליגי אלא בעצה טובה דג' נשים אבל שאר נשים מותרות לשמש במוך לכ"ע לא נסמוך עליו במעשה המגונה הזה אלא על הפי' הראשון אנו סומכין והוא דעת רש"י ז"ל וכ"ש לדעת הרמב"ם ז"ל שהוא אוסר לישא את הקטנה משום השחתת זרע וכ"ש מעשה זה וכ"כ פ' כ"א מהלכות איסורי ביאה:
כללא דמילתא דכל הנשים אפילו קטנות פחותות מי"א שנה ויום אחד אסורות לשמש במוך וג' נשים משמשות כדרכן ואם יראות שאין להם זכות רשאות לשמש במוך כיון דאיכא פקוח נפש. והנראה לע"ד כתבתי: