שו"ת מן השמים/סימן יב

על הברכות שמברכין בכל שחרית שנסתפקנו בהם, כי יש אומרים שצריך לברך בכל או"א קודם עשייתה ואם לא נזדמנו לו לעשותם לא יברך שאם לא שמע קול תרנגול לא יברך אשר נתן לשכוי בינה, ואם ישן במלבושיו לא יברך מלביש ערומים. ואם הולך יחף כגון בט"ב וביו"כ לא יברך שעשה לי כל צרכי, ושאלתי אם הלכה כדבריהם או כדברי המברכים אפי' לאחר עשייתן או אפי' לא נזדמנו לו לעשותן:

והשיבו אל תבוז כי זקנה אמך ומנהג אבותיך תקח בידך כי תחילת תקנות אלה הברכות היתה להשלים מאה ברכות בכל יום, ואין לחוש עליהם לברכם קודם לעשייתן, כמו שאין אנו חוששין על ברכת לישב בסוכה שסידרה על הכוס, כמו כן אע"פ שלא שמע קול תרנגול, או שישן במלבושים מברך עליהם, והעד מברכת שמונה עשרה שאע"פ שאין לו חולה בתוך ביתו מברך רופא חולי וכו', ואע"פ שהוא עשיר ואין צריך לפרנסה מברך ברכת השנים: