שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/סימן יט
שאלה עיר שיהודים וגוים דרים בה וברשות היהודים יש שם רחוב כמו מבוי גדול ודרים בכולו יהודים מזה ומזה והבתים הם שלהם ואינם מושכרים מגוים אדרבא היהודים משכירים קצת מהם חנויות לגוים גם רחוב זה בפי הכל נקרא קהל ומרגלא בפומייהו נלך לקהל. פלוני הוא כקהל וכוונתם על זה הרחוב הוא המבוי שלעולם מתקבצים שם היהודים ומדברים ונושאים ונותנים בענייניהם איברא שהוא ג"כ דרך המלך דרסו בה רבים שעוברים משם גוים אבל לדירה אינ' דרים בה שום גוי מעולם בזה מה דינו ללכת בו בנעילת הסנדל בט"ב ובי"ה לפי שיש מורים ואומרים כי זה נקרא רחוב של גוים כיון שגוים עוברים בו וא"כ לסברת אבי העזרי שכתב בעל הטור משמו שההולך בין הגוים שנועל וכו' האי נמי בין הגוים מקרי ומותר ללכת בנעילת הסנדל ולא מיקרי רחוב של יהודים לסברתם אלא מיקרי לדעת אלו המורים רחוב של יהודים שיתחייב לחלוץ מנעליו כחצר המוקף חומה ויש לו פתח ויהודים דרים בתוכו זהו הנקרא אצלם רחוב של יהודים ומורים זה בפרהסי' ועושים מעשה והולכים בו בנעילת הסנדל
ואלו בעיני בני נדוי הם חדא דההיא דאבי העזרי סברא דחויה היא ואין לסמוך עליה לעשות מעשה וכמו שכתב עלה מהרי"ק ז"ל וכ"ש שאין ראוי למי שמחזיק עצמו בעל תורה לעשות מעשה ואפילו שנאמר דההיא דאבי העזרי הלכה היא ועושים מעשה היינו במי שהולך בין הגוים אבל רחוב כזה רחוב של יהודים מיקרי בכל תנאיו ועתה יורונו רבותינו האמת ויגערו במורים האלה דודאי בני נדוי הם המזלזלים בדברי חכמים ז"ל: