שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן צה
השם חכמה בטוחות ישבעהו שובע שמחות ויעלהו חרץ נכוחות ויסיר ממנו יגונות ואנחות ויזכה לאור בצחצחות ה"ה א"נ גאון עולם ספיר ויהלום מופת הדור נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה משה נ"י מינץ אב"ד ור"מ דק"ק א"י יע"א:
עיניו הבדולחי' לנוכח יביטו מכתב מחו' הנגיד מו"ה געץ נ"י שהגיעני עש"ק העבור ומיד שלחתי לידו אגרת ראשונות שבידי בענין זה ובזו השעה השתא הכא הגיעני נועם נעימות בימין קדשו דפר"מ הגאון נ"י ומיד שלחתי לוויען ליד הנגיד הנ"ל והנה חזקני ואמצני בדבריו וברכתי ברוך שככה לו בעולמו וידע פר"מ נ"י כי הודאתו וחזרתו של החרינ"ר טומאתו בשולי' באומרו ומה"ט לחוד"א קורא אני והמכשלה וכו' אבר רותח לתוך פיו של אותו רשע וכי זה לחוד עשה לנו הצורר הזה והוא מתלוצץ על הטעמי' והנגינ' וכ' שאין בהם לא טעם ולא ריח תורה ומעיד על עצמו שהוא קורא בתורה בכל שבת וי"ט בלי נגינה וטעם ועוד כל הניאצות הגדולי' שבס' אור נוגה ראו עיניו ושר עליו ב' שירים וישרו בעיניו הדברים הנאמרי' שם "מי גרם לדם ישראל הנשפך כמים בימי הקדמוני' לא ה' פעל כ"ז חלילה לו מעול רק מנהיגנו גרמו שלא הרגילו העם להתפלל בשלום ארצם ושלום מלכם" ודברי' כאלו רבו כמו רבו והוא שקר גלוי כי מלבד שמקרא מלא הוא דרשו את שלום העיר וכו' וגם רבותינו שבתלמוד הזהירו להתפלל בשלומה של מלכות ובשלום ארצם אף גם מעת אשר עם ה' אלה מארצם יצאו לא פסקה אזהרה זו מפי המורים כהלכה מנהלי עם ה' רועים נאמני' לצאן קדשי' שה פזורה ישראל על ככה: אעתיק אגרותיו ואשלחם לנ"ש ולה"ב ופוזנא אי"ה. והנה כתבתי למחו' הנגיד הנ"ל שיראה בכל עוז להתאמץ לשלוח משם ס' א' על הפאסט ליד הדרת גאונו וימלך בקונו ויצא לישע המונו ומרב טרדותי אחתום ככל חותמי ברכות א"נ. פ"ב יום א' כ"ו שבט תקע"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: