שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן פז
רב משרשי' גלי מסכתא דריש טעמא ספיר דמי מרגלא בפומי' ראש חדשים רב נהוראי דנהירין לי' שבילי דנהר דעה אב"א סברא לד' ראשים רב גוברי' ורב חילי' דין הוא הדר הרב המופלא וכבוד ד' מלא כקש"ת מו"ה משה סופר מפפד"מ נ"י ר"מ ור"מ בק"ק פ"ב יע"א:
רישא דרישא מצלינן האידנא לחיי מלכא מלכא לעלמין חיי במוטב תלתא וכו' עיקר כ"ד מגיד אומר איך ביום ש"ק שעבר האיר וזרח אל עבר פנינו זה כתב ידו הבהיר מפרט ט' לחדשנו ושם נאמר שנהירנא בהיותי במ"ק יע"א מתכסה בצלו ע"ע הגט ולעת כזאת ארי שואל שאגלה טפח על המאורע הרע שהי' בליוורנא שהחזיקו ידי עוברי עבירה ביד רמה להתיר להם לנגן באורגל בש"ק בבית תפלותם ורו"מ שיל"א בחפצו לידע מה טיבן של אותם האנשי' שחתמו מהותם ואיכותם כפי הרשום בזכרוני שכבר ספרתי כל המעשה דברים כהווייתן בהיותי במ"ק יע"א ולעתות כאל מצוה בחזרת להפיק רצון צדיק וגם לרבות שיש כמוס אתי ע"ע דנא מוספין שלא כהלכתן ממה שראו עיני בברלין בבהכ"נ החדשי' והן קדם אגלה דעתי על המאורע שבליוורנא, זה שנתי' ימים נמצאתי בליוורנא ולילה אחת נזדמנתי אצל אהוב א' והי' צורבא מרבנן חריף ובקי הורתו ולידהו בקדושה ונזרקה בפיו אם יחפוץ לשמוע חידוש איך שבוע שעברה בא פה ליוורנא קצין א' מארץ מרחקים מעיר המלוכה ברלין ושמו ר' בער הערצבערגר והי' דופק על פתחי הרבני' המובהקים המאה"ג כמהו' עמרם עמר נ"י וכמהר"י בוקערא נ"י וכמדומיהם שנמצאים בליוורנא והם כולם מארץ ישמעאל ושאל מהם ב' שאלות א' אם מותר להתפלל בלשון אשכנז ב' אם מותר לנגן באורגל בש"ק בבהכ"נ ומעלת הרבני' הנ"ל השיבו לו למה בא מברלין עד ליוורנא לדרוש את פי ד' ודחו אותו בפחי נפש כך הי' מספר אהובי הנ"ל ולא עברו ימים מועטים עד שנזדמנתי יום א' בבהכ"נ הגדול שבליוורנא בתפלת המנחה ובא אלי איש א' צבוע ומעלי לבושי לבושא דרבנן לישב אצלי והי' מספר לי איך תמול שלשום הי' הקצין ר' בער הנ"ל אצל למדן א' שאינו ממנין הנ"ל והשוה אתו שלשים אדומים זהב שיכתוב לו היתר לנגן באורגל בש"ק וגם לרבות שיקבץ הסכמות והוא יפרע פרעות על כל חתימה וחתימה ג' אדומים זהב לאפושי גברא וזה האיש המסית הי' חפץ להטיב לי באומרו שהוא ג"כ חתם ויחתום רו"מ ג"כ ליקח את משכורתו שלימה וגערתי בזה הלשון אין מהפכין בזכותו של מסית ובפירושה אמרתי לו שאם הי' למדן הייתי גוער בו בנזיפה אבל כיון שאני מכיר מהותו ואיכתו שהוא עם הארץ גמור ילך לחרפות ולדראון עולם ולאח"ז חקרתי ודרשתי לדעת מאי הוי עלה ושמעתי באומרי' לי איך היו ב' אנשים ריקים שהיו בליוורנא הא' חוזר על הפתחים והב' הי' מתעסק במו"מ וחתמו בשכרם בעד ג' אדומים ומיום שיצאתי ממ"ק יע"א לא עברו ימים עד שנעשה דרכי ללכת לברלין ובקשתי לראות בית התפלות הנ"ל שבנו בני אדם לראות מה כוונתם ואוי לעינים שכך רואות וכו' והקדמתי ידיעה למ"ע הרב המאה"ג כמו"ה אברהם אליעזר הלוי נ"י רב"ד דק"ק טריעסט כיצד מתנהגים זה הכת חדשה מקרוב באו לא שערו אבותינו הקדושים ולא ידענא מה אידון בי' שאחז בפלח השתיקה והן אמת שבהיותי בברלין כה הראה לי הרב הגאון כמוהר"ם בכמו"ה שמחה ווייל נ"י רב"ד שם אחת בכתב ששלח כמו"ה אברהם אליעזר נ"י עליון למעלה למעל' המאה"ג כמוהר"א פלעקלס ני' רב"ד דק"ק פראג באומרו שיכתבו חכמי אשכנזי יצ"ו לליוורנא על ידו והוא גם כן יניף ידו לכתוב על פתגם דנא ומגיד אומר שלעתות כאל נתרוקנה איטליא מלומדים ומעל' הרר"א פלעקלס ני' שלח תופס האגרת לברלין להרב"ד הנ"ל והי' לו צער שרואה צאן מרעיתו עובדין ע"ז בטומאה ואין לאל ידו להושיע ובאותן הימים כ' למעלת הרב הגאון חסידא קדישא כמו"ה עקיבא איגר רב"ד דק"ק פוזנא ולמעל' המאה"ג דק"ק ליסא והם ג"כ היו נבוכי' על פתר וכמו חדש ימים נזדמנתי בק"ק נ"ש אצל מעל' הרב הגאון מוהר"מ בנעט נ"י וגילה לי מקבלת אחת אהוב' מטהרת ידו הקדש והי' מבקש ספר המזוייף אור נוגה שחברו מחבלי כרמים יש"ו וכן עשיתי לקיים מצות שילוח ואתמול שלח לי חזרה ואני בעצמי בהיותי בדרך במלון מסתכל הייתי בספר הנזכר וראיתי בכמה מקומות היפך הש"ס אפיקורסות מינות איני יודע מי הוא זה ואיזהו נקרא בשם אהרן חורינר שפוסק בסכינא חריפא להפוך דברי חכמים כדרבונות למינות ולדרוש אל המתים אוי לו ואוי לנפשו שהופך ללענה משפט ואי"ה בשלהי שבט בדעתי לנסוע לטריעסט דרך מ"ק יע"א ואם יהי' בחפצו ורצונו נכתוב למעל' הרבנים המפורסמים דירושלים תוב"ב ודק"ק אזמיר ולהרב הגאון דטריעסט כדי לגדע קרני רשעים בחייהם קרויי' מתים והן בפרט מאלו החכמי' בעיניהם להראות להם שחכמתם סרוחה וריחם באש ותעל צחנתם ויען אני מוכרח לכתוב ע"י זולתי הנחץ השיאני ואת היותרת פא"פ אדבר בו אי"ה ובכן ואני תפלה קלה כמות שהי' לאל שוכן מעונה שיאריך ימים על ממלכתו ורב חייא ורב הונא לא ימושו מתוך אהלו כנהר וכחפץ נפשו. איש צעיר רפאל שמואל ווינטורה: