שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן פג
תחל שנה טובה ומבורכת לתלמידי הותיק החרוץ המופלג מו"ה שמעון ני'.
ני"ה הגיעני וראיתי תקפה עליך משנתיך כאשר תראה בהעתק חי' ספ"ב דגיטין ומשם תראה ג"כ כי אין המומר לע"ז ושבת חשוד לכל התורה רק הוא מומר לכל התורה שאינו בן ברית אבל איננו חשוד לעבור על כל התורה כל שאינו מאותו מין, ואחאב היה מומר לע"ז ונהי ששחיטתו פסולה שאיננו בר זביחה, אבל איננו חשוד לאכול נבילו' אבל אינו נאמן להעיד כי אינו בר עדו' והפוסקי' מיירי ממומרי' שבזמנינו שמתטמעי' בין הגוים והם ודאי עוברים על כל התורה, אבל מי שהוא בין ישראל ונוהג כמנהגיהם רק מומר לע"ז או לחלל שבת נהי שהוא מומר לכל התורה מ"מ אינו חשוד לכל התורה, וכן החשוד איננו מומר וק"ל. ולענין בנותיהם נמי יש לחלק מומר שנטמע בין הנכרים הרי הוא כנכרי ממש אבל אם הוא ישראל ועע"ז אפשר בניו לא ילכו אחריו עי' נדה ל"ג ע"ב בנות צדוקים וכבר הארכתי בזה בפתיחה לה' יי"נ שנדפס בשמי בסוף ס' רמב"ן על קדושין אלא שהמדפיסי' השמיטו קצת מה שנוגע לאפקורסי זמנינו ע"ש. והי' זה שלום לך ולתורתך הכ"ד א"נ. פ"ב כאור בקר ליום ה' כ"ג אלול תקצ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"ד. העתק מחידושי ספ"ב דגטין:
ולענין מומר ביאר רמב"ם ספ"ג מגירושי' מחלל שבת ויה"כ בפרהסי' היינו לפי נוסח הטור דמייתי כ"מ וב"י שם, והנה מחלל שבת בפרהסי' הוא אוקמתא דרב אשי בעירובין ס"ט ע"ב האי תנא הוא דחמירא ליה שבת כע"ז והנה בספרי מפיק לי' מדסמיך פ' מקושש לפ' ע"ז סוף פ' שלח וצ"ל אין לך בו אלא חדושו מקושש פרהסי' הוה וענין פרהסי' דבר שנודע לרבי' אפי' אינו עושה בפניהם כ"כ הפוסקים בי"ד סי' ב' וע"ש בפרי מגדים, והנה למ"ד מקושש הי' בשבת שני' מיד בהיותו במדבר ונכתב כאן שלא במקומו סמוך לפ' ע"ז ה"ל הך סמוכי' מוכח ומופנה וכ"ע דריש לי' אך למ"ד אחר מרגלי' הי' כמ"ש תוס' ב"ב קי"ט ע"ב א"כ אינו מוכח שהרי כאן מקומו א"כ לר' יהודה דלא דריש סמוכי' אין מחלל שבת מומר אך לא קי"ל כר"י:
והנה בחולין ה' סוף ע"א פירש"י הטעם משום דכופר במעשי בראשית והוה כעע"ז וצ"ל דלא הוה ממש כעע"ז דמשו"ה בעי' צירוף עזות שמחלל שבת בגלוי פני' כדאי' סברא זו בעירובין מ"ט ע"א ע"ש. יהי' איך שיהי' איני יודע מנ"ל דמחלל יה"כ הוה כמומר הלא אינו כופר במעשי בראשית ולומר יה"כ חמור משבת וממילא חשוד על הקל שהוא שבת ז"א כמוכח מתוס' חולין ק"א ע"ב ד"ה הזיד וכו' דא"כ ק' שגג בשבת והזיד ביה"כ אמאי חייב אע"כ הוה שב מידיעתו דאיכא דחמיר לי' האי וא"כ קשי'. ועלה בדעתי לומר דיה"כ חמיר מכל התורה ונחשד על כל התורה חוץ משבת וס"ל לרמב"ם כרבינו ירוחם מובא בב"י וש"ע י"ד סי' ב' ס"ה ע"ש. אלא שהרב"י כ' שם באותו סימן החשוד לדבר חמור חשוד לקל היינו באותו מין עצמו כגון שחשוד לעשות מלאכה בשבת חשוב למלאכת י"ט אבל לאכול אפילו איסורים קלים אינו חשוד וכן החשוד לאכול איסור חמור אינו חשוד לעשות מלאכה אפי' קלה, וא"כ החשוד ליה"כ אינו חשוד לכל התורה כולה מה שאינו נוגע למלאכה ואם כן הדבר צ"ע:
שלום וברכת השנים יאמר לידידי הרב המאה"ג המופלג מו"ה יאקב ני' אב"ד דשם יע"א:
הריני מן המודיעי' שקבלתי מכתבו וגם עשיתי האפשרי לפרסם הדבר נידון הציצי', והם עוברים ג"כ בהוצאה לכרמלי' ולרה"ר. ומ"ש דבתפילין סופרי זמנינו בקיאים לא היה ולא נברא כי בעו"ה מקלקלי' ומכשילי' רבי' הוא והרבני' אינם משגיחי' עליהם או אינם יכולי' להשגיח עליהם כמו על השוחטי' והמכשלה ת"י, ויש כמה מאות ישראלי' כשרי' אשר מימיהם עדיין לא הניחו תפילין כשרי' אקרקפתא דלהון. ה' ירום ראש עמו ויתקיים וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אמן. הכ"ד משה"ק סופר מפפ"ד: