שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן נז
אלצוני ונצחוני בעתירת דברי' הרבנים מדפיסי ווילנא והוראדנא להכניס ראשי בין הורים הגדולים בדברי' שבינם לבין הרב המדפיס בסלאוויטא והאמנם כבר נקראתי גם מהרב דסלאוויטא ודחיתיו כי לא אביתי להשיב ולעמוד במקום גדולים בדבר שכבר הלכו בו נמושות מאן נמושות סבי דאזלי אהאי תיגרא זקני ישראל ומשענם ומה מני יהלוך כלקוטי בתר לקוטי מ"מ אחר עתירו' דברי הנ"ל אמרתי לגלות דעתי העני' בלב ים התלמוד:
ואען ואומר אמת נכון הדבר כי בשנת תקפ"ג לפ"ק כ' לי הגאון מו"ה מרדכי בנעט זצ"ל כי לדעתו אין מקום לכל האיסורי' וגזרות שבהסכמות וטעמו כי מדינא לא מצינו כיוצא בזה שיזכה הראשון בדין לעכב על אחר הבא אחריו ובפרט כי לא חדש הוא ואין זה חלקו רק עמלו שמטריח מעט ויטול שכרו מאת מכרו ובמה שאינו מן הדין אין לשום רב ומורה לגזור במדינתו במה שנוגע למדינה אחרת כמ"ש הריב"ש בתשובה ועוד מאחר דהאידנא ישנם גם גוי' מדפיסי' שא"צ לשמוע לגזירתו א"כ זה חסר וזה לא נהנה א"כ אנו מפסידי' למדפיסי ישראל במקום שאין הראשון מרויח כלום שהרי הגוי יכול להדפיסו וכיוצא בזה בתשו' מהרש"ל גבי אוראנדא בטעמי' ונימוקי' עכ"ל הגאון זצ"ל אלי כתיב:
ולא הודיתי לו כי השבתי לו אין אנו באי' מטעם מערופי' ויורד לאומנת חברו כי מיום התחלת הדפוס פסקו מעתיקי הספרים ואלו ח"ו תתבטל בדפוס תפוג תורה ה' יצילנו וא"א להדפיס כ"א בהוצאה מרובה וא"א להכניס עצמו בזה כ"א דנקיטא לי' שוקא של כל פזורי ישראל כי בעו"ה מפוזרי' אנחנו בכל העולם מעט מזעיר פה ומעט מזעיר פה ע"כ צריך זמן רב ומקומות מרווחי' לבצוע מעשהו ואי לא נסגור הדלת בעד מדפיסי' אחרי' א"כ מי פתי יכנוס עצמו בספק הפסד כמה אלפים ותתבטל מלאכת הדפוס ח"ו ותפוג תורה ע"כ לתקנת כל ישראל ולהרים קרן התורה הנהיגו קדמונינו להטיל גודא על הנכנס לגבול שגובלי' רבני הזמן להמדפיס הקודם וקיי"ל מושיבי' סופר בצד סופר ומלמדי תינוקות אע"ג דפסק לחיותא דהאי והכל משום יגדיל תורה ויאדיר לא לטובת הסופר אלא להגדיל תורה מכל שכן שנגדר שלא לפסוק חיותא דהאי כדי להגדיל תורה ואנשי כה"ג התענו כמה תענית שלא יתבטלו ממציאי ספרי' בישראל ופטרום מכמה מצות כדאי' ר"פ מקום שנהגו ואיך לא נגדר אנחנו בעדם משום יגדיל תורה ויאדיר ע"כ כהלכה הנהיגו קדמונינו בזה והרי זה כחרם השידוכי' שגזרו קדמונינו ואנן שליחותי' עבדי' ע"כ כל שום רב מאן דהוא הרואה בעיניו בשעת ההדפסה לפי הזמן והמקום והספר שראו לקבוע כך וכך זמן לאסור לכנוס לגבולו חרמו חל על כל ישראל בכל מקום שהם ושליחותי' דקמאי עביד ואין זה ענין לתשו' הריב"ש דהיינו הרב שגזר על תלמידי גברא אחריני שחוץ למדינתו ואינו ענין לכאן כלל ואך מ"ש הגאון כיון שיש מדפיסי בני נכר שאינם שומעי' לקולנו שהוא זה כעין תשו' מהרש"ל יפה כ' בזה ע"כ בואו ונטיל חרם ושמתא על הקוני' והלומדי' מתוך הספרי' שנדפסו בתוך הזמן וכל דברי חכמים קדמונים קיימים ודבר אלקינו יקום לעולם אלו תוכן דברי באורך [עי' חת"ס חלק חו"מ סימן מ"א] ונראי' דברי מדבריו ז"ל:
ומאי דקמן לפי הנ"ל אם המסכימי' הגבילו זמן לפי שיעור הנראה בעיניהם ובתוך הזמן כבר מכר כל ספריו אין מקום לאיסור הגאונים לחול חוץ למקום ממשלתם כדברי הגאון מהר"מ בנעט זצ"ל כיון דכל עצמנו אין בידו לאסור ההדפסה אלא לטובת כל ישראל ולהגדיל תורה לא לטובתו כעוסק במערופי' והכא דכבר מכר ספריו א"כ כל אפי' שווין כל הקודם זכה וחרם הקדמוני' שגזרו על המדפיסי' לא חל ולא יחול אלא עד הזמן או עד תום ממכרו ואפי' התנו המסכימי' בפירוש כן שיהי' חל גם אם ספו תמו ספריו מ"מ אין כח בידם לגזור כן:
גלל כן אם אמת הדבר שכבר נמכרו כל ספרי ש"ס הסלאוויטא ולא נשאר להם לפי דבריהם אלא ל"ז שסי"ן וכבר החליטו הגאונים שמדפיסי ווילנא והוראדנא יקחו מהם אותן השסי"ן במחיר הראוי עפ"י שומת ב"ד א"כ תו לא חל חרם הראשונים שעל ש"ס סלאוויטא ומדפיסי האחרונים קדמו וזכו ואדרבא יש בזה משום מושיבי' סופר בצד סופר משום קנאת סופרים תרבה חכמה ויהי' זריזי' אלו ואלו במלאכתם אלו בשסין ואלו בספרים אחרים ומה שמדפיסים טוענים שאינם מאמינים להסצאוויטר שנשארו להם כך שסין אלא לקחו אותם מב"ב כדי להעמיס עליהם משא עומס אלו הוינא התם הוה אמינא כיון שכבר החליטו הגאוני' שמדפיסי ווילנא והוראדנא יקחו השסין הנשארי' א"כ כל דהאי ידע והאי לא ידע ישבע האי דידע ויטול. משה"ק סופר מפפד"מ: