שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן כ
שלמא רבא וחייא תיתי מן שמיא לידידי הרב המאה"ג מעוז ומגדול המופלא עושה פלא כש"ת מהו' צבי אביגדור נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מונקאטש ואגפיה יע"א:
נועם מכתבו הגיעני עש"ק שבוע העברה ולהיותי טרוד מאוד ולולי אהבה הדוחקת הבשר לא הי' באפשרי ליקח מועד להשיב ע"כ נקטה נפשי בקצרה ותנוח דעתו הרמה עד פ"א אי"ה:
ואיידי דחביבא אקדמה במאי דבדק לן בדברי רמב"ן בנימוקי חומש פ' ויקרא בפסוק על כל קרבנך תקריב מלח דפשיטא לי' שהמליחה כשרה בזרים כמו יציקה ובלילה והוא נגד ש"ס ערוך מנחות כ' ע"א דפשיטא לי' לרב יוסף דאין מליחה בזר ואמר וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח אלו דברי מעלתו:
והנה לא ניחא לי' למימר למאי דמסיק שם ואי בעית אימא כיון דכתיבא בי' ברית כמאן דתנא בי' קרא דמיא הדרינן לדברי אביי דלא מלח כהן אלא זר ולא צריכי' לדברי ר' יוסף דזה דוחק ומנ"ל לרמב"ן דהא ר' יוסף אמר בפשיטות כמתמי' וכי תעלה על דעתך שזר קרב על גבי מזבח כאלו אין אפשרות להעלות על הדעת ההיפוך וכן משמע להדי' מדברי התוס' שם י"ח ע"ב ד"ה כאן וכו' דא"כ לא הוה מקשה תוס' מידי דדילמא הש"ס התם אזיל ללישנא בתרא דליתי' לדר' יוסף אע"כ פשיטא להתוס' דבהא לא פליגי לישני כלל וא"כ קושייתו כראי מוצק על הרמב"ן מנ"ל הא שמליחה כשרה בזה נגד פשיטותו של ר' יוסף:
ולחומר הקו' אני אומר דהרי עכ"פ אביי פשיט לי' שהמליחה כשרה בזר ורב יוסף לא הדחיק אותו מפאת עצם העבודה אלא מפאת המקום וכי זר קרב אל המזבח והנה אין זה מפורש בשום מקום שתהי' המליחה בראשה של מזבח דוקא רק התוס' לעיל י"ח ע"א כתבו דמפני שהמליחה היא בתר הנפה והגשה והגשה היא אצל המזבח והנה גם זה אינו מפורש בשום מקום מן התורה שתהי' המליחה דוקא אחר הגשה וא"כ אם מלחה זר קודם הגשה או אפי' אם אירע שאחר הגשה חזרה למטה ומלחה זר כשר וא"כ צ"ע על רב יוסף מה שתמה על אביי וכי זר קרב אל מזבח ומאי קושי' הלא משנתינו מיירי מדיעבד ומיירי מעבר ומלחה וצ"ע לכאורה:
אבל הנלע"ד עפמ"ש תוס' במשנתינו שלא דקדקה בסדר דתנן לא מלח ולא הניף ולפי הסדר ה"ל להקדים תנופה למליחה כמוכח בסוטה ט"ו ע"א והשתא היינו דברי ר' יוסף דאי ס"ד משנתינו לא מלח כהן אלא זר א"כ ה"ל לדקדק לא הניף ולא מלח דהוה קאי לא מלח על לא הניף דאותה מנחה בעצמה שלא הונפה כלל אותה מנחה אירע בה ג"כ שלא מלחה כהן אלא זר אע"ג דזה לא שכיח שהרי אין זר קרב לגבי מזבח מ"מ מאי שיטה דמליחה אצל מזבח רק משום שהיא אחר תנופה והכא הא לא הונפה כלל ושפיר מלחה זר אבל השתא דהקדים לא מלח משמע דמיירי במנחה שהונפה ואם כן הרי היא כבר עומדת בראשו של מזבח ומה ענין זר אצל מזבח וע"כ לא מלח כלל ואע"ג דמ"מ משכחת שעבר זר ועלה למזבח מ"מ אכפל תנא לאשמועי' מלתא דחיסור' וה"מ למתני בהתירא במנחה שלא הונפה כלל ולהקדים לא הונפה ללא מלח אע"כ בכיוון גדול תנא הכי לומר דמיירי לא מלח כלל ולאפוקי מדר"י ור"ש והנה דברי ר' יוסף מוכרחי' ומ"מ דברי רמב"ן נכוני' דעכ"פ מלחה זר כשרה. פ"ב יום ו' עש"ק כ"א מרחשון תקס"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: