שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רעב
שלום וכ"ט לתלמידי הרב המופלא הותיק מהו' חיים נ"י אבדק"ק ציפער יע"א:
נפשו בשאלתו אודת ס"ת שנכתב בו כי לא ינקה ה' אלקיך את אשר ישא את שמו לשוא נמצא תיבת אלקיך מיותר אם צריך לגנוז היריעה או לקדור השם כי הצבור נדחקי' וקשה להם לגנוז יריעה שלמה הנה במס' סופרים איתא גבי שם יתר מקיים הראשון וחוטב השני וכן פסק בתשובת רמב"ם ומביאו הרב"י סי' רע"ו אמנם בתשו' רא"ש אוסר קדירת השם וי"ל דלא פליג אמס' סופרים אלא ס"ל התם ביתרת השם נמצא השם גורס פסול לכמה שמות שבס"ת א"כ זה הוא כבודו לקודרו ולא שיהי' הוא גורם לגנוז כמה שמות קדושות אבל בתשו' הרא"ש מיירי להדי' שלא הי' שום פסול בהשמו' אלא שהפתוחו' וסתומו' לא נכתבו כראוי ולא הי' אפשר לתקן אלא ע"י מחיקת כמה פסוקים ובפוגעו בשמות הקדושים יקדרם ע"ז כ' הרא"ש טוב יותר לגנוז כל היריעה מלקדור השמות היינו כיון שהשמות אינם גורמי' הפסול לא נכון לקודרם כל זה ביארתי בראיות ברורות בתשו' אחרת [ע"ל סי' רס"ד] נלאתי לכפול הדברים:
אמנם בתשו' הר"י בן הרא"ש אוסר להדי' אפילו בשם יתר שלא לקודרו ולהשאיר מקומו נקוב וכבר תמה בזה בתשו' מהריעב"ץ ז"ל שמאין יצא להם איסור כלל בקדירת השם כי מה שמצינו חז"ל ספרו בגנותן של מלכי ישראל הרשעים שקדרו השמות שבס"ת וכ' שם ע"ז תחתיהם התם לאו משום קדירת השמות אתאן עלה אלא משום תמורתו שהוא שם ע"ז אבל לצורך תיקון מה"ת לאוסרו ואומר אני אפשר שיש להבי' ראי' כך מהמלכי' עצמן המלך אמון וחבריו שנתכוונו להכעיס ולבזות מ"ט קדרו ולא מחקו וגררו והיו יכולי' לכתוב שם ע"ז על המחק או גרר אע"כ משום שהם נתכוונו לבזות וידעו שיש טפי ביזוי בקדירה מבמחיק' וע"כ קדרו וא"כ כיון שאין נוהגי' למחוק אפי' לצורך תיקון כ"ש לקדור אפי' לצורך תיקון דגרע טפי כמוכח מהנ"ל:
ויש לדחות ולומר לעולם אין איסור בקדירה כלל והא שקדרו ולא מחקו משום שהנהיגו בו בזיון אחר שנקדר אבל לקדור ולגונזו אין קפידא ועוד שהם קדרו רק האזכרה וזהו בזיון משא"כ לקדור איזה תיבות של חול עמו באופן שיהיו נקראי' עם השם אפשר בזה ליכא אסורא וחלוק זה מבואר בירושלמי דמגלה הביאו הרב"י סי' רע"ו לענין תליית השם לכתוב אצלו עוד תיבות של חול וכן מבואר בלשון רש"י פ"ק דעירוכי' וי"ו ע"א גבי שם שנכתב שלא במקומו יע"ש וא"כ אין ראי' להר"י בן הרא"ש ואפשר איהו נמי לא אסר אלא להשאיר מקומו נקוב שיהי' ניכר גנאי לעולם שנקדר אזכרה מכאן וכמשמע מלשונו יע"ש בב"י אבל למלאות הנקב במטלית מודה דשפיר דמי והא דלא יהיב עצה בנדון דידי' להטיל מטלית משום דאז עכ"פ איכא הפסק בין תיבה לתיבה כשיעור ג' אותיות ולהר"אש זה הוא שיעור פתוחה אבל זולת זה אפשר דלא הי' אוסר:
ע"כ נראה להלכה ולמעשה בנידון דידן לקדור ד' תיבות דהיינו אלקיך את אשר ישא ולגונזם ולהטיל מטלית במקומו ולכתוב קצת באותיות משוכות ארוכות תיבות את אשר ישא כדי שלא ישאר ריווח ג' אותיות בין תיבת ה' לתיבות את אשר ישא ואז שפיר דמי הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי פ"ב נגהי ליום ד' ז' אלול תקע"בל.
משה"ק סופר מפפד"מ: