שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קסד
רב שלומים לתלמידי האהוב הותיק הרב המופלג החו"ש כמו"ה הרש קוניץ נ"י:
נעימות ידידותיו הגיעני לנכון וע"ד אשה שראתה דם מ"ת ב"פ טרם הוכר עוברה ופעם ג' אחר שהוכר עוברה נראה פשוט אי היה כל השלשה פעמים בימי עבור אחר הכרת העובר או בימי הנקה ה"ל רואה דם מ"ת ממש וכדמוכח מתשו' ר' יוחנן שברמ"א סי' קפ"ז ואע"ג דקיי"ל ס"סי קפ"ט דאין אשה קובעת וסת בימי עיבורה ומניקה היינו להיות כוסת קבוע שצריכה ג"פ אבל מיחש חוששת וא"כ כיון שראתה ג"פ מ"ת צריכה שתחוש ואסורה לשמש ואין הכי נמי שנעקר בפעם אחת אם עברה ושמשה פעם אחת ולא מצאה דם נעקר הוסת ההוא וכן הדין בכל רואה שנעקר מ"ת בפ"א והטעם מפני שהוסת שע"י תשמיש דינו כוסת הקפיצות שע"י מעשה ואונס אירע לה ונעקר בפ"א וה"נ דכוותי' ואין להתעקש ולומר דעכ"פ בצירוף ב' יחד דהיינו וסת האונס בימי עיבורה כיון שכל א' לחוד אינו גורם קביעת וסת א"כ בצירוף שניהם יחד אפי' מיחוש נמי לא תחוש א"כ בראתה מ"ת ג"פ בימי עיבורה תהי' מותרת לבעלה ז"א כמ"ש לעיל מתשו' ר' יוחנן שבסי' קפ"ז מוכח נגד זה והטעם דאדרבה בזה י"ל דהואיל והיא מעוברת ואינה עלולה לראות דם בזמנה רואית היא ע"י אונס קפיצה או חימום התשמיש מתוך דברינו למדנו שמ"ש רשב"א בתשו' סי' תתל"ט שהרוא' מ"ת אסור לקיימה כמבואר סי' קפ"ז כיון שוסתות דרבנן קיל בעיניו וחיישי' שיבוא עליה האמת מפרש דקיי"ל וסתות דרבנן אבל באמת אפי' וסתות דאורייתא וסת שע"י מעשה לכ"ע דרבנן שאין כאן חזקה גמורה דאל"ה לא הי' נעקר בפ"א והוא פשוט:
נחזור להנ"ל אשה זו שראתה נמי ב"פ קודם היכר עוברה ופעם ג' אח"כ משמים ירחמו עליה כי לע"ד היא רואה מ"ת גמודה ומכ"ש לפי מה שכתב מעלתו שעלובתא דא רגילה לראות לעולם ששה חדשים הראשונים בימי עבורה בזמן וסתה והשתא בעבור זה אירע לה מקרה בלתי טהור הנ"ל הרי אשה זו גרועה משארי נשים לענין זה שאין עיבורה מסלק דמים:
מ"ש מעלתו במה שהכריע בש"ע שאין קובעת וסת בימי עיבורה ומניקה שהוא נגד רמב"ן ורא"ה בבד"ה ורמב"ם לפי הבנת ה"ה והש"כ שכ' שהרמב"ן דעת יחיד הוא תמוה יפה כ' בזה ומ"מ נראה דהרא"ה מייתי לי' בשם מורו והרב והתלמיד מונין לו א' ויפה דחה במש"ה דברי בד"ה שם אלא שקיצר במובן ואפרש דרשב"א ס"ל דכל שדיין שעתן אין ראייתן אלא במקרה ולא קבעה וסת והקשה בבד"ה מנערה וזקנה דדיין שעתן ואפ"ה קובעת וסת ומצטרפת אותה ראי' ראשונה שהי' די' שעתה ולא אמרי' מקרה היא ולק"מ דנערה עומדת חזקתה להשתנות ומעותדת לכך להיות רואה ככל הנשים ומשו"ה כל שראתה ג"פ איגלאי מלתא למפרע דגם ראשונה מן המנין וזקנה הרי היתה בחזקת רואה מעולם והזקנה אין לה גבול לסלוק דכמה נשים רואות בזקנתה כ"ז שהליחה בה קיימת כמ"ש רמב"ן בנימוקי חומש גבי אמנו שרה ומשום כן כל שרואה ג"פ מצטרפות הראיות הראשונה ואיגלאי שעדיין בחזקתה הראשונה קיימת משא"כ מעוברת כל מה שנכנסים ימי עיבור תוסיף כובד הראש ואיברי' והדם מסתלק והולך ואם גם כבר ראתה ג"פ נאמר בפעם ד' לא תראה כי נוסף כובד וחולשה וכן י"ל במינקת שמניקה באמת אבל מת בנה וגומלתו קשה להסביר קצת כי לדעתי באורך הימים תוסף תת כחה ואם ראתה ג"פ הי' לנו לחוש מכאן ואילך:
ונ"ל דעת התוס' כהרש"בא דבנדה י"א ע"ב פריך הש"ס דבימי טוהר תבדוק דלמא תקבע לה וסת ומשני מימי טהרה לימי טומאה לא קבעה וסת וכ' התוס' דלר"א דס"ל כל אשה שעברו עלי' ג' עונות די' שעתה תבדוק דלמא תפסוק ג' עונות ותי' מימי טהרה לימי טומאה לא תפסוק ומהרש"א נתקשה מאוד בדבריהם בקושיתם ובתירוצם והנכון בזה דס"ל כרשב"א הנ"ל דס"ל להלכה בימי הנקה ליכא וסת וכשהוקשה לו ק' רמב"ן א"כ לענין מאי אומר לבדוק דלמא קבעה לה וסת הא הוי בימי הנקה תי' דהקו' קאי לר"מ דס"ל במת בנה וגמלתו לא הוה די' שעתה וא"כ יפה הקשו תוס' א"כ אכתי לר"א תבדוק שמא תפסוק ד' עונות וע"ז יפה תי' דמימי טוהר לימי טומאה לא תפסוק ולא תיקשי השתא מלעיל דאמרי' ימי מניקה משלימים לימי עיבורה דלעיל מיירי דלא כר"מ דלמאי דקיי"ל אפילו מת בנה וגמלתו נמי די' שעתה משום דאיבריה מתפרקים אלא דר' יוסי היא דס"ל דאפ"ה כל מעוברת ומניקה בעי הפסקת ג"ע ומ"מ מיקל דמשלימי' זה לזה אבל הכא דלר"מ קיימינן דמת בנה וגמלתו הרי היא ככל הנשים ועלולה לראות ממש ולעלולה לא מהני הפסק מימי טוהר לימי טומאה ויפה תי' תוס' מה תאמר אכתי תיקשי לר' יוסי ק' התוס' תבדוק דלמא תפסוק י"ל כיון דלית הלכתא כוותי' לא חש הש"ס לתרוצי מתני' לרב אליבא דר' יוסי והיינו כהרשב"א ואחרי כותבי זאת מצאתי כעין זה בפלתי סי' קפ"ז ואמרתי ברוך שכוונתי:
והנה בסדרי טהרה ס"סי קפ"ט כ' מדיהיב רשב"א טעמא דלא קבעה וסת מדדי' שעתה ש"מ דראי' כמקרה בעלמא הוא אם כן הרמב"ם דפסק כר' יוסי דלא אמרי' די' שעתן כל ימי עיבורן ס"ל דקובעת וסת ודפ"חח ומ"מ יש לפקפק דהא בפ"ד דמשכב ומושב כ' הכ"מ שם בהל' וי"ו דרמב"ם אינו מפרש כפירש"י וס"ל דר"י נמי ס"ל בהא כת"ק דמעוברת ומניקה דיין שעתן בתחלת עבורן עד שתשלש בראיות ואח"כ פסקו ג' עונות ושוב חזרו לראות פ"א בהא פליג ר' יוסי וס"ל דהרי היא ככל הנשים ובחידושי עשיתי קצת סמוכים לפי' זה דהקשיתי במה דאמר ר"י ור"י ור"ש אמרו לא אמרו דיין שעתן וכו' מה ענין דר"י לכאן דע"כ לא אמר ר"מ דיין שעתן אלא משום דס"ל דעיבור וההנקה גורמים סלוק ע"כ אמר דכל ימי עיבורן הסלוק קיים וכמ"ש תוס' יו"ד ע"ב ד"ה דיין משא"כ לר"י דס"ל דגם מעוברת ומניקת צריכה הפסק ג' עונות ככל הנשים א"כ אין העבור גורם סלוק כ"כ א"כ אפי' עברו עלי' ג"ע מה"ת לומר שתהיה דיין שעתן טפי מאחריני ולהרמב"ם ניחא וק"ל יהי' איך שיהי' לפי פי' הרמב"ם בדר' יוסי אין הכרח להכרחו של סדרי טהרה הנ"ל אך לפמ"ש לעיל מוכח שפיר דתוס' ס"ל כהרשב"א והרמב"ם אין הכרע ובד"ה תלמידו דרמב"ן לא מנה לי' ש"כ יפה כ' דעת יחיד הוא:
מתוך הדברים למדנו שמ"ש שמואל הלכה כר"א בארבעה ועיין גליון תוס' ח' ע"א ד"ה משום וכו' ומה שהעלו בתי' לא שייך לפי' הנ"ל דר"י לא פליג את"ק ומוכח דשמואל עכ"פ פי' דברי ר"י כפשוטן כפירש"י דלא כרמב"ם וכן הני אמוראי דאמרי ימי מניקה משלימים לימי עיבורה אי הפי' בדר' יוסי כרמב"ם לא משכחת להאי דינא וע"כ כל הני אמוראי מפרשי כפשוטו ותיקשי להו קושייתם דלעיל מה ענין ר' יוסי לפלוג עם ר"מ בענין די' שעתה וע"כ כל הני אמוראי לא ידעי הך ברייתא דפלוגתא ר"מ ור"י דדיין שעתן כל ימי עיבורן וזה סיוע שיש בו ממש למ"ש כ"מ פ"ד ממשכב ומושב הנ"ל להסיר תלונות הראב"ד ע"ש מיהו בב"י ס"סי קפ"ט משמע שגרס זוזי ר"מ עם ר' יוסי ור"י ור"ש אך בכל הפוסקים וגם בכ"מ הנ"ל מבואר דליתא וכן התעורר ע"ז בחדוד הלכה שבסוף ס' סדרי טהרה:
תבנא לדינא דאשה אם ראתה ג"פ מ" ת צרת' צרה אך כ"ז אם בדקה עצמה קודם תשמיש דאל"ה אמרי' מקמי הכי הוה דמא וזה דעת הראב"ד בס' בעלי נפש ורמזו ש"ך סי' קפ"ו ואעתיק לו גרגיר א' מחידושי למס' נדה ס"ו הרואה דם מ"ת מזה דייק ראב"ד ז"ל דראי' ראשונה אינה מן המנין כיון שלא בדקה תחלה לכן מכאן ואילך לא תשמש בלא בדיקה תחלה ותשמש כך פ"א וב' וג' ואז תתגרש ומשמע מזה גבי כל בעל ובעל משלשתן ראי' ראשונה אינה מהמנין דמותרת לשמש עם כל בעל פ"א בלא בדיקה תחילה שהרי גבי כל בעל ובעל תני כלשון הזה וי"ל שזה גם כן דעת רש"י שכ' ותנשא לאחר דתלתא זימני בעי' לחזקה כרשב"ג בכולה גרסינן ושלישי' עד כאן לשונו והוא שפת יתר אלא על כרחך סבירא ליה כהראב"ד והוה סד"א דבאינך בעלי' לא תשמש כלל בלא בדיקה דלפני תשמיש כלל וא"כ ראשונה מן המנין ולא גרסי' אלא משמשת עוד פ"א ושני ושוב לא תשמש עוד קמ"ל בכולהי גרסי' ושלישי' ובזה י"ל נמי מה דפירש"י דאתי כרשב"ג גבי נישאת לשלישי ולא פי' כן גבי בעילה ג' שבבעל ראשון עמ"ש ב"י בשם סמ"ג וי"ל דס"ל נמי כהתוספת דהכא הוה וסת מחמת מעשה כאכלה שום ומודה רבי דבעינן ג"פ אך בבעל ג' לא הוה מקיל רבי ליתן לה ד' בעילות כיון דבעלמא אית לי' תרי זימני הוה חזקה א"כ לכ"הפ ניחוש בבעל השלישי שלא תשמש בעילה ראשונה בלא בדיקה לפמ"ש וממילא לא תשמש אלא ג"פ עם הראשונה אע"כ רשב"ג היא עכ"ל בחי' והנה נראה שזה הי' כוונת הגאון נב"י זצ"ל במה"ת חי"ד סי' פ"ז במצאה על עד שלו שכ' הואיל שפעם הראשון שאירע לה דבר זה הי' לה דבר פתאום ולא היתה הבדיקה סמוך לתשמיש אין ראי' ראשונה מן המנין עכ"ל ומעלתו נתעורר בזה כיון שנמצא על שלו מה בין סמוך למופלג מן התשמיש ובאמת גם בעיני יפלא אבל נראה ט"ס וצ"ל ולא היתה בדיקה בלא ה"י הידיעה וקאי אבדיקה דלפני תשמיש וסמך על הראב"ד הנ"ל ומ"מ נראה מצחות לשונו הואיל והי' הדבר פתאום שלא לחנם כ"כ אע"כ דוקא פ"א אינו מן המנין אבל פעם שני' שכבר אירע לה מקרה לא טוב לא היה לה לשמש בזה האצבע בלא בדיקה לפני תשמיש ואם עברה ושמשה מ"מ מצטרף:
איברא הגם שנראה כן דעת הגאון זצ"ל וגם בסדרי טהרה סי' קפ"ו בתחלת דבריו נטה דעתו להראב"ד הנ"ל מ"מ בסוף דבריו חזר בו וגם בסי' קפ"ז סק"ב החליט דלא כהנ"ל וגם בפלתי סי' קפ"ז ססק"ב בסוף לא העלה להקל בזה ע"כ אלו היה השאלה אחר ב"פ לא הייתי מקיל שלא לצרף ראי' ראשונ' אך היו' כבר עברו ג' תשמישים ואם נאסר' תתגרש ח"ו וקשי' גירושי' או תבדוק ונפלין ברברבתא נ"ל לסמוך הפעם להקל שלא לצרף ראי' ראשונה ותידון כרואה ב"פ מ"ת ועתה לא ישמש עמה עד שתשאל לרופאים ותעסוק ברפואות וכיון שאינה מוחזקת עדיין תוכל להאמין לרופאים שנתרפאית ותשמש פ"ג ותראה לדחות התשמיש השלישי ההוא עד אחר ה' או וי"ו חדשים לעיבורה דבלא"ה אינה עלולה לראות באותן הימים לפי דברי מעלתו וכל שנוכל לעשות הצטדקאות שלא תתקלקל נעשה לה זהו מה שנלע"ד בזה:
מ"ש מעלתו מעונה הסמוך לוסתה ידע מעלתו כי לכמה פוסקים אפילו וסתות דאוריי' מ"מ עונה הסמוך לוסתה דרבנן דקרא אסמכתא הוא יעיין סי' קפ"ד ועוד יש כמה דס"ל ההיפך דוסתות דאורח בזמנו בא דרבנן ושמא תראה סמוך לוסתה דאוריי' וזה הי' דעת מורי ורבי הגאון החסיד זצ"ל ודעת נב"י זצ"ל ומצאתי כן בבד"ה בשער הפרישה ומ"מ דעת תוס' יבמו' ס"ב ע"ב דתלי' זה בזה מ"מ אין קושיתו על רש"י כלל:
מ"ש מעלתו מר"פ האשה שהיא עושה צרכי' דהוה ס"ס שאינו מתהפך כבר כתבתי בחי' שם דאינו מתהפך וגם שם אונס חד הוא אלא משום דאתחזקה אשה בטהרה ובפרט בהטלת מ"ר מש"ה מקילינן וכ"כ בפלתי זה הכלל ושם בארתי פלוגתא ר"מ ור"י ור"ש שם בזה ואין להאריך כאן יותר ואחתום בברכה:
פ"ב נגהי ליום ד' י"ב שבט תקע"ז לפק: משה"ק סופר מפפ"דמ.