שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קמא
בצאת השנה יתברך מאלקי קדם מעונה וברב חסד וחנינא ה"ה הרב המאה"ג הגאון המופלא כבוד מהו' צבי אביגדור נ"י אב"ד דק"ק מונקאטש יע"א.
במאי דבדק לן במ"ש תוס' בנזיר נ"ז ע"ב ד"ה ורב אדא וכו' ותדע דאל"כ מצורע אמאי דחי לאו דהקפה והא אפשר לקיים שניהם שיקיפוהו קטן אשה ונכרי אע"כ ש"מ דאף ע"ג דמקיף לאו בר חיובא מ"מ הניקף חייב מבואר מדבריהם דאין צריך כהן להקיף א"כ איך בעי למילף עשה דחי ל"ת ממצורע הא אפשר להקיף ע"י מקיפים הפטורים כגון נכרי ואשה והניקף לא יסייע כלל דאפילו ס"ל להתוס' כהרא"בד פי"ב מהלכות ע"ז דאפי' כשאינו מסייע כלל מ"מ עביד איסורא עכ"פ לאו שאין בו מעשה הוה שהרי המקיפים אינם מוזהרים והניקף לא עביד מעשה ואיך נילף מיני' עשה דוחה ל"ת שיש בו מעשה וכמו שמחלקים בברכות דף כ' שב וא"ת שאני אלו דברי פר"מ ודפח"ח:
לע"ד ליישב בודאי מקרא מוכח שפיר עשה דחי ל"ת דסתמא קאמר קרא שיקיף ביום טהרתו ואם לא ימצא נכרי ואשה וקטן יקוף ע"י ישראל וכן כ' להדי' במס' שבועו' דף ג' ע"א סוף ד"ה ועל הזקן וכו' ומייתי ראי' מדס"ד דעשה דמצורע דחי לאו דשילוח הקן ולא נימא דימתין עד שימצא עוף אחר אם כן הכא נמי סתמא צותה התורה להקיף שפיר מוכח דעשה דוחה לא תעשה אפילו לאו שיש בו מעשה ומכל מקום מוכיחו תוספות בנזיר אי סלקא אדעתין לרב אדא פטור כשאין מקיף בר חיובא א"כ נהי דקרא מיירי בכל גווני מ"מ לא לשתמיט תנא בשום דוכתא לאשמעי' דמצורע צריך להקיף ע"י אשה ונכרי כשיהיו נמצאים דאפשר לקיים שניהם אע"כ ממעשי' בכל יום שהקיפו מצורע בב"המק שלא ע"י נכרים ואשה וקטן מוכח דעכ"פ הניקף חייב וס"ל כהראב"ד דאפי' אינו מסייע מ"מ עובר אלאו ולא מקרי אפשר לקיים שניהם ואפשר עוד ס"ל להתוס' כהסוברי' דכל לאו דשייך בי' מעשה אי נמי איכא דעביד בלא מעשה נמי לוקה וא"כ אפי' לא יסייע ניקף מחייב עיין במשנה למלך פ"ד ממלוה ולוה הלכה וי"ו ע"ש וא"כ אפי' לא יסייע הניקף מ"מ לוקה:
כל זה כתבתי לפי הבנת מעלתו וכן דעת שער המלך דהתוספתא לית להו דבעי' כהן להקיף וכבר כתבתי בתשו' א' למו"ח הגאון נ"י זה כמשלוש השנים [עיין בסי' ק"מ] דלדעתי אינו מוכרח דהרי קי"ל דגלוח מצורע סגי בשתי שערות ר"ל כשלא ימצא בכל גופו אלא ב' שערות מקיים מצות גלוח מצורע וא"כ אפי' אי בעי כהן לגלוח מצורע מ"מ יעשה הגוי ההקפה ויקיים מצות גלוח ע"י כהן בשאר שערות שבגוף שהרי אפי' בשתי שערות שבגוף יצא ידי חובתו ושם ביארתי כל הצורך וכאן אין להאריך: פ"ב נגהי ליום ד' ער"ח אלול תקע"ג לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"ד: