שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קלא
שלום וכ"ט להרב המאה"ג המופלג כבוד מו"ה שלמה נ"י:
נפשו היפה בשאלתו בארץ תוגר פקד השר על כל אנשי העירות וכפרים להשכיר להם מילדות בקיאה אשר למדה לפני חכמיהם בבית מדרשיהם ואפילו יש להם חיות פקחות מ"מ צריכות דוקא להשכיר להם אותה שעמדה בנסיון לפני חכמי הרופאים והנה נמצא איזה כפרים שלא מצאו לפי שעה מלומדת כ"א ישראלית ושאלו השואל אם רשאי להשכיר עצמו להם בין בחול ובין בשבת:
במס' ע"ז כ"ו ע"א מבואר בחול מותר משום איבה ובשבת אסור משום דמצי לאישתמוטי וכ' תוס' אפי' שאין בו חילול שבת ומייתי ליה בש"ע י"ד סימן קנ"ה ב' הדינים דשבת ודחול אע"ג דהא דשבת כבר מייתי ליה בש"ע א"ח סימן ש"ל ס"ב מ"מ הדר כ' בהל' ע"ז והרמב"ם דמייתי הך דשבת פ"ב דהל' שבת מ"מ תמה עליו הכ"מ פ"ט מהל' ע"ז מ"ט לא מייתי ליה הא דשבת גם שם בהל' ע"ז:
והנה בי"ד סי' קנ"ד מייתי בבד"ה דרמב"ן עסיק להתעבר עמלקי' וכ' לו ר' יונה תבוא עליך ברכה שהרבית זרעו של עמלק ע"ש וצ"ל דלא היה שייך שם איבה דאל"ה לא היה ר' יונה מערער עליו וא"כ טעמא בעי אהרמב"ן ואין לומר דהוא ס"ל גוי' בזמנו לאו עע"ז נינהו דפשוט דהיינו לענין אזיל ומודה וכן לענין סתם יינם דלא אדיקי בז"הז כולי האי אבל פשיטא דעבודתו ע"ז גמורה היא עמ"ש רמב"ם פי"א ממ"א הל' ד' ובספרי רמב"ם שלפנינו חסר שם וצריך לעיין בדפוס אמשטרדאם או ווינציא דוקא ופשוט דלא מורידין ולא מעלי' ואסור להרבות זרעו של עמלק וא"כ קשה אהרמב"ן וצ"ל כמ"ש תוספ' בע"א דף ב' ע"א בסופו כיון דשכיח להם מעות הרבה לתקרובות ע"ש ה"נ היה שכיח להם רופאים הרבה שהיו יכולים לעשות רפואה ההיא ועכ"פ ירבה זרעו של עמלק וא"כ למה יפסיד הרמב"ן שכרו אשר קיבל ולפי זה מכ"ש בנידון שלפנינו שיש להם כמה חיות בקיאות שבהגיע עת לידת הגוים ולא מצא עדיין מילדות עפ"י המלכות מ"מ לא יתאחר לידת הולד כרגע שהרי בקיאות מוכנת לפניה' ורק לי"ח פקידות המלך צריכי' להמציא להם מילדת מלומדת א"כ פשיטא דשרי אפי' בלא טעמא דאיבה ולמה תפסיד הישראלית שכרה על מגן וזה פשוט לפע"ד:
והנה בפ"ב משבת שכ' רמב"ם דאסור להוליד בשבת אפי' ליכא חלול שבת והוא מוכח מש"ס ע"ז כ"ו ע"א כמ"ש תוספ' שם כ' עליו הכ"מ מפני שיכולה להשמט ולומר שיש בזה חלול עכ"ל מבואר מלשונו זה דלאו מטעם חלול שבת אסור דהא אין בו חילול שבת אלא מטעם מגדל בן לע"ז דכיון דמצי לאשתמוטי ולהטעות העכ"ום ולומר שיש בו חילול שבת ולמאן דלא מינטר שבת לא מחללינין ממילא אסור משום מגדל בן לע"ז א"כ היכי דלא שייך גידול בן לע"ז כמ"ש לעיל דיש בלא"ה הרבה בקיאות שיולידו אותה מותר גם בשבת במקום דליכא חלול שבת והיינו טעמא דמייתי ליה ש"ע בהל' ע"ז כיון דכל עיקר טעמא משום ע"ז ולא משום שבת ואית ביה נפקותא לדינא כנ"ל והיינו דתמה כ"מ על הרמב"ם דלא מייתי ליה נמי בהלכות ע"ז כנ"ל ואפשר דרמב"ם ס"ל כרבי' יונה דלא כרמב"ן אלא אפילו איכא רופאים אחרים נמי אסור לישראל לסייע לזה וא"כ ליכא שום היתר לילד בשבת משו"ה לא מייתי ליה בהל' ע"ז דלא נפקא מיניה מידי מ"מ להלכתא נ"ל דיש לסמוך אהרמב"ן דעביד עובדא בנפשיה הלכה למעשה וא"כ מותר אפילו בשבת במאי דלית ביה חילול שבת דהיינו ביושבת על המשבר שכבר עקרו הולד וכמ"ש מג"א סי' ש"ל סק"ו ואמנם לחתוך הטבור שהוא מלאכה דאורייתא תצו' לנכרי' הבריאה העומדת על צדה לחתוך ואם יש באיבה זו חשש סכנת נפשות יש להתיר אפילו מלאכה דאורייתא אף ע"ג דמלשון מג"א ס"סי של"ד משמע דוקא כיבוי דהוה משאצ"ל הותר ולא מלאכה גמורה מיהו עיין עירובין מ"ד ע"ב במתניתין ומ"ש עליו שלטי גבורים שם יראה להדיא אפילו מלאכה דאורייתא הותר אם א"א בלעדה והנלע"ד כתבתי: יערגן יום ד' כ' מנחם תקצ"טל: משה"ק סופר מפפ"דמ: