שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן צה
שלום לך התלמיד הותיק אהוב כבן האברך הרב המופלא כבוד מהו' ליפמאן ני' אב"ד דק"ק קאלדי יע"א:
אשר בקשתני להודיעך דעתי בדבר גוש אי דינו ככ"ר כדעת המהרש"ל פכ"ה ס"סי ע"א או כהרמ"א וכמה שכ' הש"ך סימן ק"ה סק"ח דע בעיקר הדין לא נפקא מיניה כולי האי דאנו רגילים להחמיר בכל הכלים אפילו כלי שלישי כ"ז שהיס"ב וכמ"ש פר"ח ס"סי ס"ח אם לא בהפ"מ ויש עוד סברות להתיר ובכל זאת אם אפשר להכשיר הכלים ולהשהות כלי חרס אנו מצריכים הכשר ושיהוי ולפעמים ג"כ להגעיל הכלי חרס ג' פעמים ברותחין אחר השיהוי וכמ"ש הטור סי' קכ"א בשם העיטור דכל מה דאפשר לן למיעבד בהיתרא עבדינן ואז ר"ל כשהוא הפ"מ ועבדינן כל טצדקאי הנ"ל בודאי יש להקל אפילו בדבר גוש דכדאי הרמ"א לסמוך עליו ואפי' בבשר בחלב דטעם כעיקר שלו חמירי טפי מכל מקום על כל פנים הכא ע"כ לא בשול גמור הוא כמו שהוכיח מנחת יעקב כלל ס"א בסופו מש"ס פכ"ה דפריך ס"ס כלי שני הוא ומאי פריך המקשין דלמא בדבר גוש מיירי אלא על כרחך פשיטא לסתם תלמודא שהק' דע"כ איסור' דאורייתא ליכא משום דעכ"פ אינו מבשל אלו דבריו והנה לפ"ז הה"נ לענין שבת דאינו מבשל וכבר היה נגד עיניך דברי מגן אברהם ס"סי שי"ח דס"ל דאפילו לענין שבת מקרי בשול וא"כ הדרה קו' לדוכתא מרפכ"ה הנ"ל ונ"ל נהי דלענין שבת מקרי בשול אפילו כהאי גונא משום דאפילו צלי נמי הוה בשול לענין שבת אבל ב"בח י"ל דסבירא ליה כהר"ן ספכ"ה דף ש"נ סוף ע"ב דאין צלי אוסר ב"בח והטעם משום דהוה טגון ולא בשול וראיתו מסנהדרין ד' ע"ב ותוס' ד"ה דרך כו' ובפר"ח ופלתי ר"סי פ"ז ויבש וגוש לא עדיף מצלי ועיי' ש"כ ר"סי צ"ב ואם כן נהי דבשול גמור הוא לענין שבת מכל מקום לענין בשר בחלב לא מחייב מ"הת וליכא אלא אי' דרבנן ומכ"ש בשארי איסורי' דלא חמיר טע"כ כ"כ דיש לסמוך אהנ"ל:
בשגם עיקר הדין צל"ע מתוס' זבחים דף צ"ו ריש ע"א כתבו דשני דברים יבשים מקרי נפסק הקלוח יע"ש ואי איתא תיפוק ליה דהוה ליה גוש ועוד עיין ר"ן פרק כ"ש קל"ח ע"ב בסופו דסכיני' בעי כלי ראשון משום דזמנין דמעייל להו בדודי דבשרא והוה ליה כעין כפא עד כאן לשונו ואי איתא תיפוק ליה שחותכין בו דבר גוש אלא על כרחך לית ליה כמהרש"ל הנ"ל גם ראיות הפלתי סק"ה סק"ו נראה נכונה ומה שכתב' אתה דמהרש"ל וסיעתו לא אמרו אלא שתוכו נשאר רותח אבל דפנותו מתקררי' מדופנות הקדרה ונפקא מיני' לאסור חברו אבל לא להבליע ולהפליט הכלי הנה נדחקת מאוד בההיא דזבוב דמייתי ליה הש"ך סימן ק"ה סעיף קטן ח' הנ"ל ומשם מוכח דהאוסרים אוסרים לגמרי וכן מוכח להדיא במג"א סימן תמ"ז סוף סק"ט ונראה לי דאם נשפך כו' יעיין שם ואי אפשר להבין סברתך דאם תחתית הבשר נתקרר מדופני הקדרה אם כן יעשה זה דופן לקליפה הסמוכה לו ויקררנו וכן לעולם ועוד אין שרש לדבר בש"ס ופוסקים וכן קבלתי ממורי הגאון זצ"ל להקל בדבר גוש בעת הצורך. מ"ד יום ג' כ"ב תמוז תקס"זל. משה"ק סופר מפפ"ד: