שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן פד
ז"ל העיטור בהל' בשר בחלב ואם יש בו ס' מותר אית מ"ד מבשל בה מין שבשל עכשיו כיון שהבישול מותר טעם הראשון בטל והקדרה מותרת נמי ואית מ"ד כיון דקיי"ל כלי חרס אינו יוצא מידי דפיו לעולם טעם הראשון אינו יוצא לעולם ואינו יכול לבשל בו לכתחלה ממין שבשל בה עכשיו וממין הראשון נמי אינו יכול לבשל שהרי האחרון אינו בטל ואין לו תקנה אלא שבירה ומסתברא מדגרסי' קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנ"ט ומדלא איירי בקדרה ש"מ דאי ליכא נ"ט בחלב הקדרה מותרת ומבשל בה חלב דכיון שהוא בטל מה שבקדרה בטל הוא ונשאר בדופני הקדרה משאר האיסור דרובא טעם חלב ומיעוט טעם בשר והרי במשהו ע"י תערובו' דרבנן ואזלינן בתר רובא דחלב ומה שבפנים אינו עושה ב"בח שתהיה איסורו במשהו שהרי אין בו טעם והלכתא מבשל בה בשר ומבשל בה חלב לכתחלה ואם לא בשל מתחלה בשר ולא תבשיל אחר ובשל בה חלב עכשיו שניהם שווים ומבשל בה איזה מין שירצה עכ"ל:
הנה דבריו האחרונים אין להם מובן כלל בלא הג"ה כאשר יבואר בעזה"י גם מ"ש והלכתא מבשל בה בשר ט"ס הוא וצ"ל והלכתא אין מבשל בה בשר ומבשל בה חלב לכתחלה שזה כל עיקר דבריו להוכיח כדעת הראשונה מבשל בה חלב כמין השני כיון שהיה בו ס' אלא שהאריך ליישב הק' הא כ"ח אינו יוצא מידי דופנו לעולם על זה כ' ולשונו מגומגם אבל כוונתו מובן ומבואר לעיל בהלכות חֵלב שדעתו דוקא קדרה שבלע איסור ובשל בו היתר אוסר הוא אם הוא כ"ח אינו יוצא מידי דפיו לעולם שלעולם פולט מעט איסור אך הכא שהבלוע הוא היתר היינו בשר ושוב בשלו בו חלב ס' פעמים בכמות כל הבשר שנתבשל בו בראשונה והותר כל התבשיל א"כ גם בדופני הקדרה נכנס ס' פעמים חלב נגד בלוע הבשר שבתוכו והשתא אי חוזר ומבשל בו חלב מה ניחוש שיצא מדופני הקדרה פליטה של ב"בח שכבר נאסר ואפי' ס"ל נמי ב"בח שנאסר בהנאה אוסר במשהו כדמייתי רש"י שלהי ע"ז ע"ד ע"א מ"מ הכא לא נעשה הבלע הזה ב"בח בתוך דופני הקדרה מעולם ואי ניחוש לפליטת הבשר לבדו שיצא לתוך החלב שנבשל עתה שנית זהו דבר מועט הוא נגד מה שנבשל עתה וליכא למיחש לי' אפי' לכתחלה וז"ל בהל' חֵלב וכל היכי דאתבשל חלב ודם או שאר איסור בקדרה של היתר ואית בה ס' ודאי בטל ליה איסורא ואע"ג דאית ביה משהו של איסור כיון דבשולא שרי קדירה נמי שרי לכתחלה לבשולי בגווה ולית בי' משום מבטלינן איסור לכתחלה וכו' אבל היכי דמשהו הוא לאיסור' לא ועוד הא אתערב בגווה התירא ואיבטל וה"ה אם נבלע בקדרה טפת דם או טפת חלב ויוד"ע מקומ"ו יטו"ל דליתא לאיסור' בעיני' ונתבטל בה מותר בקדרה לבשל בה ולא דמי לגיעולי נכרים וכו' אבל הכא מאי איכא למגזר הא אפי' מבשל בה דלית בה טעמא דאיסורא דהא משהו ע"י תערובות הוא דאיכא וליכא לאיסור בעיניה וכו' וה"ה לקדרה חולבת שבשל בה בשר כמו שנפרש באיסור ב"בח עכ"ל:
והכוונה בזה שאם נפל איסור לקדרת היתר ונתבטל בס' שוב מותר גם הקדרה לכתחלה לבשל בה היתר כיון שהאיסו' הנבלע בקדרה נבלע מיד עם תערובות היתר שוב אינו אוסר אפי' מינו מבשל בו למ"ד דמ"במ לא בטיל מ"מ הכא בטיל מפני שכבר נתבטל האיסור בהיתר הראשון. שוב כ' טפת דם וחלב ואיסור מועט שנבלע בקדרה ולא יכול לבוא לידי נ"ט מותר לבשל בה היתר לכתחלה וליכא ביה משום אין מבטלין איסור לכתחלה ומסיים ה"ה קדרה של בשר שמבשל בה חלב ומראה מקום ורמז למ"ש באיסור ב"בח והיינו מ"ש לעיל:
והי' כך כוונתו או לא מ"מ נראה דירד להציל עצמו עכ"פ מעיקר ק' הטור י"ד סי' צ"ג שהקשה הא כ"ח אינו יוצא מידי דופנו ואיך אפשר לבשל בו חלב זה יישב העיטור גופי' במתק לשונו אך מה שלא הקשה הטור והוא קו' הב"י לפי הנוסחא שלפניהם שהתיר לבשל גם בשר אחר חלב קו' זו לא נתיישב' בדבריו ולפי ענ"ד לא עלה על דעת העיטור מעולם ואפשר גם בטור נפל טעות דאל"ה הוה מקשה קו' הנ"ל כמ"ש הב"י ודבריו האחרוני' של העיטור שלפנינו יש בהם ט"ס לפע"ד וכך צ"ל אחר שכ' והלכת' אין מבשל בה בשר ומבשל בה חלב צ"ל אח"כ ואם לא בשל מתחלה ח"לב א"לא תבשיל אחר יבשל בה עכשיו איזה מין שירצה ושניהם שוים כנלע"ד והוא שיטת הרשב"א בבשול ירקות דמייתי טור י"ד ס"סי צ"ג ועיין ב"י שם ד"ה ואיכא למידק וכו':