לדלג לתוכן

שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן מב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שלום לתלמידי הותיק הרבני המופלא כבוד מו"ה ליפמן נ"י:

מה שנסתפקת אי ניכר שניקב מחמת חולי וקורט דם מבחוץ אי אמרי' נמי אם אין כאן מכה קורט דם מנין זהו פשוט יותר מביעא בכותחא דכך לי מחט כך לי נקב בעלמא כל שיש קורט דם כנגד מורה לן שגם שם שלט המכה וקצת ראי' לזה ממ"ש המרדכי והג"ה אשר"י בשם ראב"י בשומן הלב שהיה דבוק ללב וחתכו משם ולא ראה שום ריעותא ורק כשחתך בעובי הלב מצא קורט דם ואסר והביאו הרב"י סימן מ' ועיין מה שכתב שם הש"ך סעיף קטן ז' ח' אם כן הרי שאפילו נקב לא היה כאן רק סירכא ודבוק ובין הסירכא והקורט לא היה ניכר שום ריעותא ואפילו הכי כשמצא קורט דם כנגדו מכל מקום אמרי' הסירכא והקורט שניהם מעידים זע"ז שהיה כאן מכה א"כ מכ"ש וק"ו כשיש לפנינו מכה מחמת חולי וכן יש ללמוד ממ"ש ט"ז סי' ל"ז ססק"ג גבי סירכא מליאה דם ע"ש וזה פשוט והא דלא אשכחן בש"ס אלא מחט וקורט דם היינו משום דבש"ס פא"ט נ"א ע"א בברייתא דמיירי מניקבה משני צדדים וחיישי' דנעשה אחר שחיטה וזה לא שייך בשאר נקבים כמבואר שם בש"ס כדפריך מ"ש בשאר נקבי דעלמא וכו' ובעובדא דרבי דמיירי מצד א' י"ל עובדא הכי הוה במחט והה"נ בנקב והפוסקים נקטו לשנא דש"ס ועוד נ"ל במחט דוקא צריכים להופכה לכתחילה ולבדוק אי איכא קורט דם מבחוץ דגבי מחט שכיחא שהבריא משא"כ במחמת חולי וניכר שלא שלט יותר נהי דאי משכחת לי' קורט דם כנגדו טריפה אבל אין צריך לבדוק על זה ודין זה אמת לפע"ד ועמ"ש תוס' כ"ח ריש ע"ב:

ומ"ש שהורה המורה להתיר באחר שחתך במספרים הסימן שלא נשחט צדקת בדבריך כי באמת אין חלוק בין השוחט לאחר וכהכרעת הש"ך סי' ב' סקכ"ז כמ"ש גם אתה ויותר היה ראוי' לאותו המורה לאמור הואול וגזז במספרים אין שם שחיטה עליו לאסור משום שהייה במיעוט בתרא ולא דמי לקורדום דפוסל בסמ"ק משום שהייה במיעוט בתרא התם חתוך מתקריא כמ"ש בשמלה חדשה סי' כ"ג ויש לי להביא ראי' ממתני' ג' פ"ח דשקלים ומייתי לה תלמודא פסחים ע' ע"א קופיץ בין בזה ובין בזה שונה ומטביל ומיירי לשחוט בו ע"ש היטב משמע שהי' דרכם לשחוט בקופיץ וקורדום וקופיץ קרובים ודומין זה לזה כמוכח משנה ביצה ל"א סוף ע"א נמצא שייך עכ"פ שם שחיטה בקרדום ונהי שהכה בקרדום ועשה דרוסה וה"ל שחיטה פסולה מ"מ כיון שזה הכלי ראוי לשחיטה הו"ל שחיטה במיעוט בתרא בפסול ופוסל משא"כ מספרי' ההיא גוזז מקרי ולא חותך וא"א לשחוט בו בהכשר כלל כי אפי' אם יוליך ויביא וישחוט בו מ"מ חלק התחתון מחליד תחת הסימן ואם יפריד התחתון ולא יחתוך אלא בעליון נמצא אין זה מספרים אלא סכין ואנו דנים על מספרים דהיינו שחותך בשניהם כא' ואז א"א לעשות שחיטה כשרה בשום אופן ולא מיפסיל במיעוט בתרא כך היה לו להמורה למימר ואז היה מקום עיון אי הדין עמו כי לדינא חלילה לסמוך גם על זה כי אין הדבר ברור אצלי לחלק בכך בספק נבלה דאוריי':

ומ"ש עוד שהתיר הרב שימכרו בהמתם לנכרים שפחה שבביתם בכל ע"ש והשפחות מביאים מזונות לבהמה מן המחובר וחששת לו משום מראית העין גם במכירה. הא מילי דרבנן הוא ויש לו להרב על מה לסמוך עי' בש"ע א"ח סי' רמ"ו ס"ה ובהגה' שם אלא דיש להם לפרסם המכירה ההיא בכל העיר כמבואר שם ובמג"א סקט"ו והנה במידי דרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא כדבעירובין ס"ז ע"ב והביאו רמ"א בי"ד סי' רמ"ב סכ"ב בשגם כי י"ל דהרב התיר להם זה ע"ד מוטב שיאכלו בשר תמותו' שחוטות בקידושין כ"ב ע"א ועיי' ט"ז בי"ד סי' קי"ג סק"ג וכן ראוי' לעשות כמה פעמים אעפ"י שמ"ש בט"ז י"ד סי' של"ד סק"א אינני מסכים עמו והדין עם חו"י סי' קמ"א ובמקו' אחר הארכתי בזה וישבתי גם דברי מהר"י מינץ דאין ממנו ראי' לבעל ט"ז כלל וגם עשיתי כבר מעשה בזה מ"מ גם שם נאמר לחלק בין הא לנדון דידן ולא אאריך עכ"פ אתה אינך צריך להתקוטט עבור זה ובזה אסיים ואומר לך שלום רב - חתמתי פה ק"ק מ"ד יום ה' כ"א מנחם תקס"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: