שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן לג
שלום רב להרב המופלא המאה"ג מעוז ומגדול כש"ת מה"ו משה ליב נ"י אב"ד דק"ק פיזונג יע"א:
נועם מכתבו הגיעני שבוע זו, ועמ"ש אשתקד יהיה רעוא דתשרי תרבא לשון חכמים הוא בשבת קל"ו ע"ב וביבמות ל"ז ע"א. ואשר בקש ממני לחוות דעתי הקלושה בסירכא היוצא מכפתור או בועה בבית הכוסות ונסרך לטרפש ולא פירש אם מיירי בנמצא מחט על הפרש או לא והנה בסירכא בשארי איברים רבו המחמירים כמ"ש פר"ח סס"י ל"ז עפ"י התה"ד סי' קס"ג והיש"ש פא"ט סס"י מ"ח והפר"ח הוסיף להביא ראיות מהראשונים ז"ל הראב"ן והר"ן ז"ל והחזיק על ידו בתבואו' שור סס"י ל"ט ס"ק צ"ט בראיות ברורות שאין עליהם תשובה להחמיר אמנם כל זה אם נסרך למקום שהנקב פוסל במשהו אך הכא בבית הכוסו' שנסרך לטרפש יש לתלות שמהטרפש באה הסירכא אמנם כשיש לפנינו בועה או כפתור בבית הכוסות הרי לפנינו שהסירכא משם באה דאפי' להקל תלינן בכה"ג בריאה הסרוכה בדופן ויש מכה בדופן כנגדה תלי' הסירכא בדופן להקל אע"ג דרוב סירכות שכיחי' בריאה טפי אפ"ה תלי' במקום המכה כ"ש הכא שיש לתלות במקום המכה להחמיר וזה פשוט:
ועוד בלא"ה יש לומר דסירכא ובועה מעידים זע"ז דהרי ראש המתירי' סירכא בשארי איברים הוא הרמ"א בד"מ סי' מ"ו אות ד' מראב"י בטרפש הלב שנדבק ואלו לא מצא קורט דם הכשיר יע"ש וא"כ הא קמן דעכ"פ בקורט דם הטריף עם צירוף הדבוק שבחוץ א"כ מכ"ש בבועה שהרי קורט דם אינו אלא עדות על המכה ובועה היא בעצמה המכה וגרע בועה בשארי איברים לענין זה מבריאה דבריאה אין הבועה אלא מכה בפני' ונראית בחוץ וחסרון בפנים לא שמי' חסרון ומ"מ כשנמצא עלי' סירכא בחוץ מטרפי' משום שמעידים זע"ז שכבר שלטה הבועה בעור בחוץ כ"ש בכה"ג שהבועה היא בעובי הבשר בעצמו שכשיצורף הסירכא שיעידו זע"ז שהסרכא באה מהפשטת ליחות המכה באופן שאין כאן ספק שהסירכא היא מבי' הכוסות ולא מהטרפש:
אך בכל זה אין מקום לאסור לפע"ד משום דעורו עב קצת טפי מריאה ונ"ל אה"נ הי' כאן חולי בהעור מבחוץ והוליד בועה וגם המשיך סירכא ומ"מ לא שלט החולי בפנים והרי יש לנו עינים לראות ולבדוק בצד הפני' אם שלט שם או אם יש להסתפק בבשר שהרופא גרדו ואל"ה כשרה אפי' בכה"ג דהרי אפי' בושט החמור לא חיישי' שמא הבריא בניקוב מחמת חולי ולא שלט החולי בפנים כ"ש בכה"ג וראי' ברורה מהראב"י הנ"ל הובא לשונו ג"כ בש"ך סס"י מ' כשהיה הלב דבוק וכשבדק אחר קורט דם ומצא יפה במקום הדבוק וקורט דם באמצע עוביו ולא בחללו ואז הטריף וצוחו בי' קמאי דלמא לא הגיע עד החלל וכמ"ש ש"ך בשם מהרש"ל והפר"ח שם והאמת כמ"ש בתבואות שור שם דוקא התם שלא ראה ריעותא בחוץ כלל רק שהי' דבוק ולא שום ריעותא ובעביו מצא קורט דם והם מעידים זע"ז שהדבוק והקורטדם הם שייכי' אהדדי ואפ"ה לא נמצא שום ריעותא בחוץ עד אמצע עביו ש"מ שכבר הבריא ונתרפא משו"ה איכא למיחש שגם כבר הגיע לתוך החלל ונתרפא אבל זולת זה לא עכ"ד ועוד נ"ל התם לא הי' אפשר לבדוק בתוך החלל שהוא מלא דם כמ"ש הש"ך ה"ל דבר הצריך בדיקה להכשיר ונאבד בלא בדיקה או נמלח והודח דטריפה אבל אי הי' הלקותא מתחלת מבחוץ ממקום הדבוק ונמשכת עד סמוך לחללו ונשאר כל שהוא מעביו שלא שלט שם החולי והי' אפשר לבדוק כן למראה עין הי' כשר לפע"ד אע"פ שלשון הש"ע סס"י מ' לא משמע כן מ"מ האמת כמ"ש ועי' חו"י סי' ע"ו:
אך כל זה כשלא נמצא מחט או קוץ בפנים אזי תלי' הכל בחולי שלא שלט בפנים ולא חיישי' לשמא הבריא אבל בנמצא מחט רק מונח על הפרש צל"ע להתיר בכה"ג דהרי גם בלאה"נ בנסרך ונמצא מחט על הפרש רבו האחרונים האוסרים ויעיי' בתשו' מאמר מרדכי והנה טעם המתירם שפירשו מ"ש רמ"א סי' מ"ח סס"ח מחט או קוץ הנמצאים בהמסס לבית הכוסות בחללו ולא נתחב בהן כלל כשר בכל ענין וא"צ שום בדיקה עכ"ל שר"ל אין צריך בדיקה אחר נקב אע"פ שיש שום קורט דם בחוץ כשר דלא כש"ך שם וזה דעת הצמח צדק סי' מ"ט וכ' דלא דמי לושט סי' ל"ג סעי' ט' דהתם י"ל שהיה המחט תחובה כבר וחזרה לאחורי' ע"י דאכלה ביה ופעי' ביה משא"כ הכא אי איתא דהיתה תחובה מי החזירה לאחורי' ועי' בנב"י סי' ט"ו והנה סברא זו אעפ"י שהיא לקוחה מדברי הרא"ש בסוגי' דהבריא מ"מ הכא צ"ע אי נימא דבושט טריפה כה"ג ע"כ אין לחלק בזה דא"כ אמאי אמר אביי לרב עוירא טרח טריי' דהאי גברא המסס וביה"כ שניקבו לחוץ תנן יעיין בחולין נ"א ע"א והלא צ"ע כיון דאין כאן סבה להחזיר המחט לאחורי' להיותה מונח בתוך החלל מה"ת נטרף אם לא נקב לחוץ ע"י קורט דם שכנגדה דאי איתא שהי' תחובה עד לחוץ מי החזירה לאחורי' בחצי עובי העור וע"כ לדחוק ולחלק בין החזירה כולה או מקצתו מ"מ אין זו סברא פשוטה כל כך ואמאי אמר אביי טרח טריי' טובא קמ"ל להטריף בכה"ג אע"כ פשיטא הי' זה לו לפי העיקור להטריף בכה"ג במונח וקורט דם בחוץ נמי ועיי' פר"ח סל"ג סקי"ט וע' תב"ש שם סקי"ב:
ועוד נ"ל אפי' יהיבנא להו דכוונת רמ"א להקל בכה"ג מ"מ אחרי שראינו מימי רמ"א ואילך שבדקנו לאלפים ורבבות בהמות וכל שהי' לה סירכא נמצא מחט ג"כ מונח עכ"פ בתוך החלל הרי המקרה לא יתמיד והרי החוש והנסיון מעיד שהמחט והקוץ גורמי' להסירכא שתבוא ואין זה כ"א שניקבו לחוץ וחזרו לאחורי' והבריא המכה והי' ראוי' להטרף עפ"י הנסיון הזה לבד:
ומ"מ אעפ"י שדעתי כן מ"מ לא ישר חילי לבטל מנהג המתירים עפ"י רבנים קדמונים שהי' לפני ויש להם על מה שיסמוכו ואפי' תחוב בכוסות שקורין פלידרלי"ך נוהגי' להתיר כל שלא תחוב בעובי העור עצמו ואני מניח להם מנהגם ובעל נפש יחוש לעצמו וכל זה בסירכא לחוד שאנו תולין הסירכא עדיין בטרפש ואין כאן ריעותא בביה"כ כלל אבל כל שיש כאן קורט דם או מכ"ש בועה וכפתור בביה"כ שנראה לחוש שעי"ז באה הסירכא ושלט בעור מכה וחולי והרי בתוכו נמצא מחט וזה גרע מק"ד לחוד ומחט בפנים נ"ל לאסור אפי' בהפ"מ והמכשיר בזה יחוש לעצמו שלא יאכיל טריפות לישראל ח"ו:
הנה לא הבאתי ראיות לרוב דברי מש"ס וראשונים כדרכי להיותי טרוד במסכתא אחרת בהלו"ת כנ"ל וסמכתי על המעיי' למי שבקי בטריפות יבין ראיותי מתוך רמיזותי והדברים רובם פשוטים והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי - מ"ד כאור בקר ליום עש"ק ט' חשון תקס"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: