שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן כז
שלמא למעלתו להגאון מו"ה מאיר נ"י אב"ד דק"ק יארמוטה:
אשר נדברנו יחד אודות דברי טוי"ד סי' ל"ג אלו דברי הנאמרים שם המעיין היטב סוגי' דחולין כ"ח ע"א ותוס' ד"ה אתא כי ממסמס וכו' ושם מ"ג ע"ב ד"ה ההיא וכו' יבין לאישורו כי רש"י ותוס' בתרתי פליגי חדא להקל וחדא להחמיר דלרש"י מפרש ההיא דממסמס בספק נקב ולטעמי' אזיל דס"ל לקמן נ"ג ע"ב ודאי דרוסה אין לו בדיקה והשתא אי הוה מיירי האי דממסמס שהיה שם שונרא בפנינו וגם ממסמס אין לך ודאי דרוסה יותר מזה דתלינן במצוי בשונרא ולא היה לו בדיקה וע"כ בשאין שונרא לפנינו וא"כ לא בעי בדיקה כלל וע"כ ספק נקובה הוה ואהא קאמר רבה אין לו בדיקה מבחוץ ש"מ אפי' נקב אין לו בדיקה מבחוץ שהוא אדום זהו חומרתו של רש"י ולעומת זה יש כאן מקום להקל דדרוסה יש בדיקה בפנים אפי' לבהמה דמאי דאמרי' התם שמא במקום נקב שחוט היינו נקב שהוא דק אבל ארס דרוסה רחב הוא וניכר ואפי' בהמה יש לה בדיקה והיינו דפירש"י מ"ג ע"ב ד"ה ההיא וכו' ואם בהמה הוא וכו' דהוא קולתו וחומרתו של רש"י:
אמנם להתוס' נהפוך הוא דאינהו ס"ל דודאי דרוסה נמי יש לו בדיקה ואם כן הך דממסמס מיתוקם ביש שם שונרא לפנינו ואפ"ה יש לו בדיקה בשארי איברים וקאמר התם דושט אין לו בדיקה מבחוץ לענין דרוסה דוקא וא"כ יש כאן קולא דנקב יש לו בדיקה בחוץ ולעומת זה יש כאן חומרא דאפי' לדרוסה שהוא כתם רחב אין לבהמה בדיקה בפנים שמא במקום דרוסה קשחיט דהא דאמרי' כ"ח ע"ב דלמא במקום נקב היינו במקום דרוסה:
והשתא לפ"ז לכאורה א"א לאחוז החבל בשני ראשין לפסוק הני תרי קולא בחדא דוכתא לומר נקב יש לו בדיקה בחוץ ויש לבהמה בדיקה בדרוסה דלא אמרי' במקום דרוסה קשחיט דא"כ ההיא דממסמס ספק נקב הוה דקאמר אין לו בדיקה מבחוץ וקאמר נמי שמא במקום נקב קשחיט והיות כן תימה על הטור סי' ל"ג דמייתי דעת העיטור דבהמה יש לה בדיקה בדרוסה ולא נחלק עליו אלא שכ' שקשה לבדוק שבית השחיטה מלוכלך ובשחיטת יבשתא מודה לי' ועב"י וד"מ שם ושוב אח"כ מייתי להלכה דעת הרא"ש ז"ל דנקב ניכר בחוץ וזה צ"ע לכאורה:
שוב עיינתי ונ"ל דיש ליישב ולומר דרש"י לא קאמר אלא בדריסת בהמה שע"י ארי וזאב שכתם הארס רחב אבל דריסת חתול בעוף דהוא טפה קטנה מודה רש"י דאם נשחט ויתחלק הטפה ע"י השחיטה חציו לכאן וחציו לכאן שוב אין הארס ניכר וגדולה מזה כ' רש"י לקמן דף נ"ג ע"ב ד"ה לפרסומי מילתא וכו' א"נ איידי דקליש וכו' ע"ש מיהו התם בנץ אין לו בדיקה כלל אפי' שלא במקום שחיטה ובשונרא דגדול מנץ עכ"פ במקום שחיטה אין לו בדיקה וכדמות ראי' מלשון רש"י מ"ג ע"ב ד"ה ההיא וכו' אם עוף היה וכו' ואם בהמה וכו' משמע דוקא בבהמה ולא בעוף וא"כ שפיר י"ל למאן דס"ל ודאי דרוסה נמי יש לו בדיקה בשארי איברים ההוא דממסמס בשונרא לפנינו ומשום דרוסה אבל נקב יש בדיקה לושט בחוץ ודקאמר התם שמא במקום נקב קשחיט היינו במקום דרוסה ובעוף דוקא אבל בבהמה יש בדיקה לנקב בחוץ ולדרוסה בפנים:
אי נמי י"ל ע"כ לא קאמר רש"י דבדרוסה לא חיישינן שמא במקום דרוסה קשחיט היינו לטעמי' דס"ל אין בודקים דרוסות רק הספיקו' ולא מחמרינן כולי האי למיחש שמא במקום דרוסה קשחיט ועיין כעין זה בהרא"ש פא"ט סי' ג' ע"ש וגם תוס' מודים לרש"י בזה אך הם פירשו הך דממסמס באיכא שונרא לפנינו והוה ודאי דרוסה ובהא חוששי' שמא במקום דרוסה קשחיט אבל בספק דרוסה כ"ע מודים דיש בדיקה אפי' לבהמה ומיושב הטור:
ולדינא יש לומר נהי דבודאי דרוסה בבהמה וספק דרוסה בעוף אין לסמוך להקל לבדוק בהמה אחר שחיטה או ספק עוף אבל עכ"פ ספק דרוסה בבהמה נ"ל הסומך להקל לא הפסיד הנלע"ד כתבתי. פ"ב יום ה' ו' מרחשון תקפ"ב לפ"ק: