שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן יח
מ"ש בענין זימון נכרי על בני מעים אין לי פנאי עוד להאריך וכבר הי' עיניו בדברי גאונים האחרונים בכל זה ואין לי להוסיף אלא לפע"ד הגם דנחוש לדר"ל מ"מ היינו בנשחטו ב' הסימנים כולם ונתנבלה אז איכא אמה"ח אבל כשמעורה במיעוט בתרא של סי' ה"ל אבר המדולדל דלדידן נמי לית בי' אלא מצות פרוש מדרבנן בעלמא לדעת רוב הפוסקים דלא כרמב"ם עיין חולין ע"ד תוס' ד"ה אין בהם וכו' נמצא בנשחט סימן א' יש לסמוך על רשב"א דחיותי דתרי סימני ינקי מהדדי וא"נ נשחטו ב' הסימנים רובם ולא כולם נמי מותר אבל נשחטו כל הסימן ונתנבלה בשחיטה בודאי אסור למכור ב"מ לגוי כדעת ת"ח שהסכים בפלתי ותבו"ש ופרמ"ג סי' ז"כ ומ"ש מעלתו דבניקב הושט דהוה נבלה מחיים כבר מתה היא וכזנב הלטאה דבריו תמוהים ואפי' מה שראו עיניו בהקדמת פרמ"ג לטריפות שכח מעלתו תוך כ"ד ההוא דאמ' דנ"ל נבלות מטמאות מחיים אותן הוה מתה וכזנב הלטאה ומותרים לב"נ וניקב הושט ופסוקת הגרגרת דנבלה מחיים הוה ללקות אבל אינו מטמאה מחיים וכיון שאינו מטמא ע"כ יש בו חיות ה"ל אמה"ח ואסור לב"נ ושפתיו ברור מללו ולא ידעתי במה שגה מעלתו וכן מוכח דלענין אמה"ח ע"כ אפי' שחט שנים ממש עדיין יש בו חיות כדמוכח פ' העור והרוטב ומ"ש תוס' בחולין פ"ד ע"א בשם ר' שמעי' ע"י שחיטה נעשה כמתה היינו מגז"ה אבל אם נתנבלה בשחיטה הרי הוא כחי' ומה שאמרו כ' ע"ב וכי מתה עומד ומולק בעוף דהכשרו בסי' א' היינו עם שבירת המפרקת אבל בלא שבירת המפרקת לא וכן מבואר בלשון חי' רשב"א שם ודברי מעלתו תמוהים ואסתגר בזה כי יותר אין לי פנאי היום להאריך ואחתום בברכה כנפשו היפה ונפש א"נ דש"ת: