שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן ח

יקרתו הגיעני ונפשו בשאלתו נידון הש"ץ בקהלתו היות כי באה אחות אשתו וכריסה בין שיניה ואומרת ממנו נתעברה ואשת החזן ג"כ באה תחלה לפר"מ ואמרה כי כך הי' המעשה ובעלה התרצה לגרשה והיא גם היא אמרה שרוצית בכך שוב בא החזן עצמו בינו לבין פר"מ ואמר כן הוא ושוב אמר כן במותב אקרו"ט והרב פר"מ נ"י ואמר שחטא לאלקיו ואם כן על כרחו לעקר סיכיה ומשכיה ולנוד בארץ ואמנם ביום שלאחריו רוח אחרת עמו שלא אמר כן אלא לפטור מקהלתו יען שאינו רוצה להיות להם ש"ץ ושוחט ועתה כי התרצה והתפייס לישב עוד עמהם ע"כ חוזר מדבריו הראשונים ואומר שלא נכשל כלל אלו תוכן דבריו הנאמרים באריכות יותר וכבר נאמרו דברים אלו מפי פר"מ לאזני בהיותו בק"ק פ"ב טרם נסעתי למרחץ ואז תמהתי מאד הנמצא קהל ישראל קדושים לאלוקיהם אשר יחפצום לשמוע קול ארי נוהם או לאכול משחיטת איש בזוי ומבוזה אשר יאמר על עצמו בפני קהל אלופי ישראל ובפני הרב אב"ד דבר מגונה כזה ובשלהי מס' נדרים בנו חכז"ל בנין ע"ז שלא תתבזה א"ע לומר טמאה אני לך על שקר ובר"פ האשה שנתארמלה אין מגו דנאנסתי דמגונה לה לומר כן ובש"ע ח"מ סי' שפ"ח סעיף ח' ברמ"א בשם המרדכי פ' הגוזל בתרא אם אמר בפרהסיא איזל ואמסור לא אמרי' בכה"ג עביד אינש דגזים ולא עביד ומסיים המרדכי בפ' הגוזל בתרא סימן קפ"ז הואיל ומעיז פניו כ"כ בפרהסי' נחשב רשע ופסול לעדות ע"ש וק"ו הדברים אם התס שלא אמר שעשה כבר רק ע"ד גיזום אמר כן דקיימ"ל בהדי' לענין חיוב ממון שלא נוכל להוציא ממון דעביד אינש דגזים ולא עביד כדאיתא בשבועות מ"ו ע"א אפ"ה אי מגזים בדבר איסור אמרי' לו יהא שהוא רק גוזמא מ"מ על החציפו' נפסל לעדות ולשבועה ונחשב רשע איך לא נאמר כן על מי שהחציף לומר תעבר אאיסור כרת דעריות בפרהסיא שאפילו אם דרך תשובה אמר הו"ל חציף מכ"ש שאינו רק ע"ד ההודאה שלא הי' יכול להכחיש אותה שכריסה בין שיניה כמה חציף הוא אפי' אם האמת כדבריו האחרונים איך יהיה נאמנות לאדם אשר בשביל אמתלא קטנה כזו מבזה ומחציף עצמו כ"כ מה יעשה אם יארע לו דבר הפסד בממונו או בכבודו או חשש קטט הלא נקל בעיניו לשקר ולכזב ולומר על אסור מותר ועל טריפה כשר הכלל שבזוי כזה פסול לעדות וז"ל ח"מ סי' ל"ד סעיף י"ח הבזויים פסולי עדות מדבריהם וכו' וכיוצא באלו שאין מקפידי' על הבושת שכל אלו חשיבי ככלב ואין מקפידין על עדות שקרים וע"ש עוד סעיף ט' ואיך יעיד על שחיטה ובדיקה כל זה אם נניח שדבריו האחרונים אמת ולא נכשל מעולם מ"מ אין הדעת סובל להעמיד בזוי כזה לפני התיבה ובפרט בימים הקדושים ומכ"ש להאמינו על שחיטות ובדיקות כל זה אמרתי אני עם לבבי לתמוה על עדת ה' אלו, אמנם מה נעשה לאחותינו ויש ביניהם בעוה"ר שורים שחורים אשר השטן מרקד בין קרניהם וכל הישרה יעקושו אומרים למר מתוק שמים אור לחשך ואינם חסים על נפשם ונפש עולליהם וטף ונשים על כל דוברי ישרה יוצאים מזויינים ומחומשים ולא יקבלו האמת מפי שאמרו ע"כ עכ"פ יודו ויאמרו שאם דבריו הראשונים אמת ואין ממש בחזירתו אז ראוי להעבירו עכ"פ ואם כן עכ"פ מיד ולאלתר יסולק משליחתו עד שיושיבו ב"ד של ג' רבנים שיושיבו דוקא כסאות למשפט בקהילתו אשר שם ימצא כל העדות ודברים המפורסמים לרבים כדי שיעמדו על החקירה היטב ואם אפשר מעלתו הרב נ"י אינו רוצה להיות יושב בדין ולצרף עם השלשה רבנים או דיינים מומחים מ"מ מחויב פר"מ להיות נמצא שם לברר לפני הב"ד כל הדברים שנאמרו לפניו מתחלה ועד סוף ואז יכול לסלק עצמו בגמר דין והרבנים ישפטוהו וה' עמהם דעת המשפט או אם אולי יכתבו וישאלו לב"ד הגדול מהם יעשו כחכמתם וצדקת תמותם ובינו לבינו שחיטת הש"ץ ושמיעת קולו בקודש אסור לכם עד יצא כנוגה צדקו או להעבירו לגמרי או למועד מועדים או להצדיקו לגמרי כאשר יראו כן יעשו ואין להרהר אחריהם חלילה כלל וכלל ולא אקוה כי ח"ו יהיה אחד מעדת ישראל שלא ישמע לדברי אלו ויתן כתף סוררת למען נצטרך להטריח שרי מדינה לכוף לעמוד לפני דייני ישראל כי אם ח"ו לא ישמעו דינם כתוב בח"מ סימן כ"ו סעיף ב' אבל ידעתי רוב אנשי וראשי עם וכל בעלי בתים דשם צויתי ושמעו ולא יחוש למיעוט פסולת ואז יהי' ה' עמהם ויברך אותם במוסיף תלתא בני חיי ומזוני רויחא ויושיבם לנצח ויגביהם הכ"ד א"נ: -